שבות יעקב/ב/קי
|
< הקודם · הבא > |
אחר ששמעתי קלא דלא פסוק מאנשי ספרד הדרים במדינות צרפת ק"ק קפדנרי"א ואויגניאן שאינם בני תורה הם וגלילותיהם שוחטים בדרך זה שחותכין מתחלה העור ואח"כ נוטלין ביד הושט וקנה ושוחטין אותן וכתבתי להם שאין נכון לעשו' כן כמבואר בש"ע סי' כ"ג סעיף ד' בדברי הב"י ובהגהות רמ"א סעיף ו' בהג"ה והשיבו לי בזה הלשון הנה מאז שקבלנו כתב קדשו חתומה ורשומה מידו לא שחטנו רק כאשר צוה אמ"ו ואע"פ שהנוצרים ששוחטים אצלם לא רצו מקדם קדמתא בפני ב' נזיקין מפני העור והדם וכמה פעמי' רצינו לפורעם בתרקב' דדינרי ולא הטו אזנם לדברינו ויש למעלות אדוני לידע איך מנהגינו איש מפי איש כמנהג בני מחוזים מעדן ועדנים לחתוך תחלה העור ראשון ואח"כ ליקח לחוץ השני סימנים ולשחטם יחד כדאי' בדיני שחיטה שהשחיטה המעולה לחתוך ב' סימנים יחד בכן יודעינו אדוני איך יתנהגו:
הנה כתב התנצלות שלכם קבלתי ועתה אשיב לכם בקצר' כי לע"ד יש כאן הרבה חששות לאיסורא והראשון שבראשון דאולי ע"י חתיכת העור פגע בושט וניקב וכמ"ש בתשובת מהרי"ק סי' ל"ד ועיין בתשובת מהר"ם פדוואה סי' פ"ג ואע"ג דבדיעבד אם לקח העור לבד ואמר ברי לי שלא נגעתי בושט לדעת הרבה פוסקים יש להכשיר ע"י בדיקה וכהאי דאמרינן בש"ס דחולין דף כ"ח גבי האי בר אזוזא דמסמס קועיה דמא היינו דוקא אם כבר נעשה הדבר דרך מקרה שנקרע העור כי העור אינו בתורת שחיטה וכן פרש"י שם להדיא וכן איתא בש"ס דחולין דף ך' ע"ב דעור אינו מעכב בשחיטה דאפי' אם נגרר וניטל כל העור כשרה אבל לחתוך העור לכתחלה בידים בכוונה זה לא שמענו מעולם רק בהאי בר אזוזא אירע הדבר דרך מקרה אבל לא לעשות כן לכתחלה וכן משמעות הש"ס בהא דקאמר השוחט צריך שיבדוק בסימני' אחר שחיטה ואם אי' דחותכין העור ואח"כ תופס בסימני' א"כ מה צורך לבדיקתו הלא נראה שחיטת הסימני' להדיא לפני כל לעין וכן בהא דקאמר הש"ס הטבח צריך להיות לו שלשה סכינים וכתבו התוספות שם משום דסכין של שחיטה אין משתמשין בו שמוש אחר ואם אי' אמאי לא חשיב נמי סכין שחותך בעור קודם שחיטה שלא תפגום בעור אלא ודאי שבזמן הש"ס היו שוחטין כשחיטה דידן העור עם הסימנים בחדא שחיטה וכדאמרינן חיישינן שמא בעו' נפגם וכן לענין שיעור הסכין כמלא צואר היינו עם העור ומ"ש מכ"ת דאית' בדיני שחיטה שהשחיטה המעולה לחתוך שני סימני' יחד האי תיבת יחד לא נמצא בשום שחיטות רק שכתבו שהשחיטה המעולה לחתוך שני סימני' וכן הו' לשון הרמב"ם והב"י בש"ע סי' כ"א סעי' א' והוא מגמרא דריש פ' השוחט אבל לחתכם דוקא יחד כמו שעולה על דעתו ואפילו אם היה נזכר באיזה שחיטות תיבת יחד אפ"ה אין הכוונה על דרך זה לחתוך תחל' העור רק שיוכל לתפוס שני הסימנים יחד עם העור ובר מן דין יש עוד חשש איסור משו' צער בעל חיים אם חותך העור תחלה ואח"כ תופס בסימני' וכ"כ בד"מ ס"ס כ"ג וז"ל כתב באור זרוע הל' שחיטה השוחט עוף אפי' בחול לא ימרוט הנוצת מן הצוואר אם אפשר לו לשחוט בלא מריטה מסום צער בעל חיים עכ"ל וק"ו שזה הוא צער בעל חיים יותר ויות' ואף שלא נעלם מאתי מ"ש בפסקי מהרא"י סי' ק"ה דהיכא דיש לו ריווח לא חיישינן לצער בעל חיים וכן פסק רמ"א בש"ע באבן העזר ס"ס ה' מ"א העולם נמנעים משו' אכזריות יע"ש מ"מ נראה לי פשוט דאף מהרא"י לא קאמר אלא דוקא בדבר המצוי כמו מריטת נוצת וכה"ג משא"כ מלתא דלא שכיחא ודאי אסור משום צער בעל חיים וכדמשמע מהאי מעשה דר' פנחס בן יאיר בפ"ק דחולין עיקרנהו להו איכא צער בעל חיים וכן משמע קצת בדברי מהרא"י שם והא דעוקרין על המלכי' כדאי' בפ"ק דע"ז דף י"א ע"א כבר תירצו תוספ' שם משו' דכבוד המלך דוחה צער בעל חיים וכן מצינו גבי כבוד הקב"ה כדאי' שם במתני' דף י"ג ע"ב קוטע לו אצבע ומוכרו לו אבל לעשות צער בעל חיים כזה בשביל הנאה מועטת ודאי לא עבדינן בדבר שהוא נגד מנהג כל ישראל ומה שכתבתם שכן מנהגיכם איש מפי איש כמנהג בני מחוזתכם בזאת נאות לכם אם רבני גדולה חכמי ספרד יכתבו תשובה בטעם וראיות להחזיק מנהגיכם ולסתור ראיות אלו אזי אדע כדת מה לעשות אבל לדעתי הוא מן הנמנע שזה יעלה על דעת שום חכם שבעולם להתירו לכתחלה בכן אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ומכלל הן אתה שומע לאו ח"ו ובטוח אני בכם שלא תשובו עוד לכסלה רק לשחוט שחיטה ראויה כמנהג כל ישראל ובזכות זה תשבו שקט ושאנן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |