שבות יעקב/ב/מד
|
< הקודם · הבא > |
ממה ששאל עוד וז"ל ילמדינו רבינו באשר שמקרוב התנהגו איזה יחידי סגולה ויותר משלשים לכח ולאזור חיל להתאסף לבה"כ בראש האשמורה השלישית של הלילה ולקונן על החרבן וקמו עליהן עוררין ומסיקין דמסקו אדעתייהו דלאו יאות ושפיר עבדי כדאיתא בפרק ב' דברכות דאמר רשב"ג לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול ופרש"י ליטול את השם טוב שהוא מדקדק במצות דאין זה אלא יהורא וכו' ע"כ דעתם. ואני הקטן למען האמת והשלום לא אחשה ואסדר טענותי לפני מ"ו והוא יכלכל דבריו במשפט. והנה ממקום שהביא ראיה כבר פסקו הרי"ף והרמב"ם והסכים עמהם הב"י בא"ח סימ' ע' דהלכתא כת"ק דרשב"ג דרשאי להחמיר על עצמו מטעם דמצינו בפ"ד דפסחים קמתרץ הש"ס מוחלפת השיט' דק"ש וא"כ סבר רשב"ג דרשאי להחמיר וקי"ל בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכתה כוותיה ואף לדברי תוספו' והרא"ש דס"ל כרב שישא בריה דרב אידי דשאני ק"ש דצריך לכווין ואנן סהדי דלא יכול לכווין וע"ש מ"מ נלע"ד דס"ל לרשב"ג דאין חילוק בין ת"ח לאחר דהא הת"ק לא הזכיר כלל ת"ח ופרוש כמו שהזכירו בע"פ א"ו שאין חילוק וע"ז קאמר רשב"ג דאינו יכול ליטול את השם ומזה הטעם אפי' פרוש לא יטול את השם וכן משמע שם דקאמרי התלמידי' לר"ג לא למדתנו רבינו דהחתן פטור מק"ש וקשה הא פגעו בכבוד רבם דהא פרוש מותר אלא ודאי דאין חילוק וזה שתירץ ואמר להם איני שומע לכם לבטל מלכות שמי' וכו' וקשה ג"כ למה לא השיב להם כפשוטו דיכול לכווין א"ו דאין חילוק וכל גזירת חכמים כך הוא ולא פליג וכן משמע ג"כ בתוספ' בברכות אכן לשון התוספ' גבי הא דר"ג לא משמע כן יע"ש ויעיין בשו"ת חות יאיר שאלה ס"ו ע"א יע"ש וגם אין לסתור הדין מהא דאיתא בא"ח סי' ל"ד גבי ב' זוגות תפילין של רש"י ור"ת שכתב ואין ליטול את השם אלא מי שמפורסם בחסידות ע"ש דבלאו הכי קשה על מ"ש שם בב"י דלא חזינא רבנן קשישאי דנהגו כן ואף שמסתמא היו חסידים מפורסמים למה לא נהיגי כן ונלע"ד דהא מטעם דאיתא בפ"ק דשבת גבי י"ח דברים שגזרו שיטמאו שלשה לוגין מים שאובין דבראשונה היו רוחצין אחר טבילה במים שאובין וגזרו שיאמרו אין אלו מטהרין אלא אלו לכך גזרו שיטמאו וא"כ י"ל דה"ה כאן שיש לגזור שאם יניחו שניהם יחזרו ויאמרו דשל ר"ת היא אליבא דהלכתא ולא יניחו של רש"י כלל לכך גזרו ואמרו דלא יניחו רק המפורסמים בחסידות ושוב אין לגזור שיטעו וא"כ אין ללמוד ממנה לנידון דידן והנה באמת הרבה פעמים כתבו הפוסקי' בשם הירושלמי שכל שפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט גם מצינו פעמים הרבה דלא חששו לזה וכתבו הפוסקים דאין להם הכרע וכ"כ המ"א בא"ח סימן ל"ב ס"ק ח' שהאריך בזה ובסימן ע' ס"ק ב' וס"ק ה' ובסימ' תע"ב ס"ק ו' במ"א ובספר מורי חק יעקב שם ס"ק י' ובש"ע א"ח סי' תרל"ט ס"ז ונלע"ד לחלק דכל היכ' דיש פלוגת' דרבוותא וסוגי' דעלמ' כמאן דמיקל אסו' להחמי' וכמ"ש הט"ז בא"ח סי' תקנ"א ס"ק יו"ד יע"ש ומ"מ אם יקבל עליו דבר חדש להארי' בתחנוני' ולהרבות בסיגופים דכל זה אינו בכלל זה אדרבה כל מה שמקבל עליו לש"ש שכרו הרבה מאוד וכל המרבה הרי זה משובח ורחמנא לבא בעי ועפ"ז יש לפרש דברי הטור שכתו' טוב מעט בכוונה וכו' ואחד המרבה ואחד הממעיט וכו' ויעויין בט"ז סי' א' ס"ק ג' ולפמ"ש לק"מ דיש לפרש טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה וכו' משום יוהרא ולזה מסיים ובלבד שיתכווין ויעויין בגמרא דברכות גבי הא דאמר ר"א כמה ארכן הוא זה ע"ש ובר מן כל דין דענין זה של חצי לילה הוא נובע ממעין גנים באר לחי רואי מהרא"ש מפ"ק דברכות גבי הא דשלש משמורו' הוי לילה כת' הרא"ש ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותו שעה לשפוך תחנונים על חרבן בית המקדש כמו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורת והביא דבריו הטור והמחבר בא"ח סי' א' והאריכו בו האחרונים ויעויין במ"א שם ס"ק ד' וא"כ פשיטא דאין בזה וכדומה משום יוהרא וכמ"ש בתשובת חוות יאיר סימ' קס"א ויע"ש סי' ק' כ"ז וסי' רכ"ב ובדוכתי טובא וישראל קדושים הם ומתחדשים בכל יום ובכל שעה סייגים וגדרים לכבוד בוראם וחלילה לאסרם משום יוהרא כנלע"ד פשוט אכן לפום רהיטא יש סתירה לנדון דידן מגמרא דב"ק פ' הכונס דאיתא שם אליעזר זעירא וכו' אמר ליה את חשיבת לאתאבולי אירושלים סבר יוהרא הוא ע"ש אכן אחר העיון קצת יש לחלק דהא קשה וכי דרכו של ר"ג לדקדק במלבושי אדם אם שחורים הם או לא וכמ"ש מהרש"א ובפרט לפרש"י שהוא מנהג אבילות ודלמא באמ' אבל הוא ולמה תפסו מה כולי האי א"ו צריך לומר כתירוץ התוספות שלא היה מנהג ישראל לילך במנעלים שחורים ומש"ה הקפיד שהלך בחקותיהם לכך תפסוהו עד שחקרו וידעו שהוא ת"ח וכוונתו לש"ש וכן משמע להדיא בש"ס דתענית פרק סדר תעני' מ"מ מבואר דהיכא דליכא חשש איסור לא חיישינן משום יוהרא ונוסף ע"ז דהם ציבורא דלית ביה משום חשש יוהרא עכנלע"ד דיחזיקו במנהגם ויהיה ה' עמם ויהיה שכרם כפול ואל יחשו למעוררי' ומלעיגים והבא לטהר מסייען לו ומ"מ אין אני סומך על דעתי דעת הקלושה לפעוט כמוני עד בא דברו הטו' ועליו נניח ראשינו ורובינו כ"ד הצעיר שבתלמידים הקטן גרשון קבלענץ מזיא עכ"ל:
הנה במה דסיים אפתח שכת' ונוסיף ע"ז דהם ציבורא דלית ביה משום חשש יוהרא ולע"ד נראה יותר להיפך דדוקא יחיד ירא שמים שרוצה להחמיר על עצמו והצנע לכת ודאי זכור לטוב ואין בו משום יוהרא וכן עיקר מטרין של דין זה הוא מהרא"ש פ"ק דברכות שכת' ראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג לשפוך תחנונים וכו' מבואר מלשונו דדוקא ביחידות שנו ולא בציבורא אע"ג דאין בו חשש יוהרא כ"כ אם נעשו בציבורא היינו אם כל או רוב הציבור עושין כן דליכא יוהרא כלל משא"כ מקצתן יש חשש יוהרא וכן אפי' יחיד שעושה דבר בפרהסיא מה שהוא שלא כדרך העולם יש חשש יוהרא כי ראוי להיות הכל בהצנע וכיוצא בדברים אלו ובזה מיושב מ"ש הפוסקים דלפעמים אמרו הפטור מן הדבר ועשה נקרא הדיוט ולפעמי' אמרו דהמחמיר זכור לטוב ולפ"ז לק"מ דודאי בהצנע אדם רשאי להחמיר על עצמו משא"כ בפרהסיא דמחזי כיוהרא ונקרא הדיוט ואין זה דומה למה דאמרינן בש"ס כל מה שאסרו חכמי' מפני מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור דכיון דאין כאן איסור רק מפני חשש יוהרא וכל שעשה כן בצנעה ניכר מחשבתו מתוך מעשיו שאינה עושה כן משום יוהרא וליכא איסור כלל ובר מן כל דין נ"ל דיש חשש לעשות כן בציבור כיון דכבר תקנו חכמים סדר תפילות בכל שלש פעמים כנגד הקרבנות נמצא דהמוסיף איזה תפילה בציבור עובר משום בל תוסיף ואף ע"ג דקי"ל הלכתא כר' יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום היינו ביחיד ובתורת נדבה אם יכול לחדש בה דבר וכמבואר בא"ח סי' ק"ז ואף ביחיד סיים הרוצה להתפלל תפלת נדבה צריך שיהא מכיר את עצמו זהיר וזריז אמוד בדעת שיוכל לכוין בתפלה מראש ועד סוף אבל אם אינו יכול לכווין יפה קרינן ביה ל"ל רוב זבחיכם והלואי שיכול לכוין בג' תפילת הקבועות ליום עכ"ל אבל בציבור אליבא דכ"ע אין להתפלל כלל בנדבה ואם יאמר האומר דכל זה נאמר דוקא לענין תפילת י"ח משא"כ בשאר תפלות זה אינו דעיין בהרמב"ם פ"א מה' תפלה והשגת הראב"ד שם ובכסף משנה מבואר דיותר מסתברא שיש להתפלל כל היום היינו תפילת י"ח משא"כ בשאר תפלות יע"ש ומה"ט כל ימי אני קורא תגר שחדשים מקרוב באו המדפיסים והדפיסו אצל הסידורים תחנות ובקשות מספר שערי ציון ושל"ה וע"י כן מתפללין כן בציבור ולע"ד אין זה נכון ואיכא משום בל תוסיף על גבול שגבלו ראשונים סדר תפלת ואיכא למיחש למה דאיתא בגיטין אי מפשת דיבורא אתי למגזיה בתפלה הקבוע מה שתיקנו ראשונים ובפרטות מי שתורתו אמונתו ודאי יש חשש ביטול תורה להרבות בתפלה יותר מדי שהרי אמרו חז"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ואי ירבה בתפלה כ"כ תורתו אימתי נעשית ואם רוצה להרבות בתפילה יוכל לומר תהלים שהוא כעוסק בתורה ויש בה סגולת הרבה ובודאי כל יחיד יוכל להוסיף בתפלתו לפי צורכו להתפלל כפי שהשעה צריכא ואף בציבור על כל צרה שלא תבא שמתענין ומתריעין כדאיתא בש"ס ופוסקים אבל להתפלל כן בקביעות בציבור לא נ"ל. הקטן יעקב.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |