שבות יעקב/ב/לו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שבות יעקב ב לו

שאלה לו

באחד שמשאו ומתנו הוא עם בשר כל השנה למסור לשר כל בשר שצריך לבני ביתו תוך המבצר כיצד יעשה בתוך שבוע שחל ט' באב שאם לא ימסור לו בשר יבא לידי הפסד גדול שיקנס לו בממון הרבה:

תשובה

הנה בודאי אם אפשר למסור הבשר ע"י נכרי שרי בכל ענין אף שמדברי הב"ח בא"ח סי' תקנ"א פסק דכיון דע"י ישראל אסור הנחירה גם על ידי נכרי אסור אין דבריו מוכרחים וברורים כלל כי ודאי שבות כי האי במקום פסידא לא גזרו חכמים כלל באיסור קל כזה גם בתשובת נחלת שבעה מתיר כן להדיא אפי' לכתחלה לעשות בכל השנה אפי' שלא במקום פסידא רק משום הרוחה בעלמא ע"ש ודבריו נכונים אכן אם אי אפשר לעשות ע"י נכרי ודאי אע"ג דקי"ל שמצניעין הסכין של שחיטה מר"ח עד התענית ולהתיר הנחירה על ידי ישראל בעצמו לא נ"ל להתיר לכתחלה כיון שכבר אסרוהו האחרונים גם בתשובת עבודת הגרשוני סי' י"ג לא רצה להכריע להקל לכתחלה בנחירה אפילו אם עושה כדי שישתכר יותר בנחירה מבשחיטה יע"ש ועיין בתשובת שער אפרים סי' נ"ז ובקונטרס אחרון לפר"ח סימן י"ט ע"ש אלא נ"ל עיקר דאע"ג דמצניעין הסכין של שחיטת מ"מ במקום פסידא כי האי מותר לו לשחוט והנה בתשובת חינוך בית יהודה סי' ך' רוצה להתיר לגמרי השחיטה למשא ומתן וכן היכא דהוי קצת דבר אבד ומ"מ לא נ"ל למעשה כיון שהדבר יצא מפי גדולי ראשונים לאסור וכן הסכמת האחרונים אין לזלזל בה כולי האי אבל במקום פסידא כי האי נ"ל דשרי לישראל לשחוט ואם אינו צריך ואינו יכול לאכול ממנו שתסריח קודם שבת ישחוט בלא ברכה וכ"פ שם בתשובת חינוך בית יהודא סימן ך' דזבחת ואכלת כתיב ולא ממה שאינו אוכל אף שאין זה הדין דבר ברור חדא דמחלוק' ישינה היא בין הא"ז ורש"י דלרש"י כיון דשחיטה מטהרתה מיד נבילה אף שאינה ראוי לאכול ממנו יברך וכ"פ מהרש"ל ודעת הא"ז דאינו מברך כמבוא' בי"ד סי' י"ט ועיין בש"ע סי' י"ט דפסק כא"ז וכן הכריע הש"כ שם וכן עיקר דספק ברכות להקל שומעין וכן הכריע הט"ז בסימ' כ"ח אלא שנתעלם ממנו דברי מהרש"ל שפסק כרש"י וכבר הרגיש בזה ג"כ הפר"ח בקונטרס אחרון שלו סי' י"ט גם על בנו של בעל שער אפרים שהבין דברכות שחיטה מטהרת מידי נבילה ושגגה היא דשחיטה מטהרת מידי נבילה לכך ס"ל לרש"י דיכול לברך והוא פשוט ואף שפסק הפר"ח שם דאף שאינה אוכל ממנו מ"מ כיון שיכול לאכול ממנו כיון שאינה טריפה יכול לברך אליבא דכ"ע מ"מ נ"ל בכה"ג כיון שאסור לאכול מפני שבשבוע שחל בו ט' באב אין לו לברך וזה היא הכירא שלא יבא לאכול ממנו מ"מ אם יוכל לקיים ממנו לשבת או ליתן ממנו לחולה וכה"ג יש לו לברך ג"כ על השחיטה כן נראה לי הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף