שבות יעקב/א/קנט
|
< הקודם · הבא > |
ראובן ושמעון שכינים דהיינו שיש לראובן בית שהחלונות פתוחים לגינה של שמעון ועתה קם שמעון ונטע אילנות הגדולים סמוך לכותל בית של ראובן וראובן רוצה למחות בו שיקוץ אילנותיו מטעם דקא מאפלת לחלונות ביתו אי מחויב שמעון לקוץ אילונותיו או נימא דאסור לקוץ וכדאיתא פרק החובל האי דקלא דקטעין קבא אסור למקצייה ילמדינו מ"ו דעתו הרחבה בזה:
הנה שאלתך שאלת חכם הנוגע לממונא ואיסורא קבלתי ומפני טרדות גדולות המוטלים עלי לע"ע אשיבך בקצרה ומה דסיימת אפתח במ"ש אם יש אסור לקוץ כדאיתא בפ' החובל הנה מצד האסור אין אני רואה בזה שום איסור דגרסי' שם בדף צ"א אמר רב דקלא דקטעין קבא אסור למקצייה וכו' אמר ר' חנינא לא שכיב שבחה ברי אלא דקץ תאנה בלא זמניה אמר רבינא ואם היה מעולה בדמים מותר תנ"ה וכו' יכול אפי' מעולה בדמים ת"ל רק ושמואל אייתי ליה אריסא תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מה האי א"ל ביני גופני קיימי אמ' מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו ע"כ וכן העתיק הרי"ף והרא"ש סוגיא זו לפסק הלכה וסיים הרא"ש וכן אם היה צריך למקומו מותר עכ"ל הרי דעיקר איסור הוא משום בל תשחית משא"כ אם מזיק לדבר אחר דאין זה השחתה רק תיקון לדבר אחר מותר לקצצו וא"ל דשאני במזיק לאחריני כמו בנדון דידן שמזיק לבעל החלון אין היתר לבעל החלון לקצצו אי משום הא לא תברא דודאי מה דעלך סני לחברך לא תעבוד וכיון דמשום היזקו מותר לקצצו מכ"ש משום היזק דאחריני וכדאיתא להדיא בב"ב פ' לא יחפור דף ך"ו ע"א רבא בר רב חנא הוי ליה הני דקלי אמצרי דפרדיסא דרב יוסף הוי אתי צפורי יתבי בדקלא ונחתי בפרדיסא ומפסדי ליה א"ל זיל קוץ לי' א"ל אנא לא קייצנא דאמר רב האי דקלא דטעין קבא אסור למקצייהו ואמר ר' חנינא לא שכיב שבחה ברי אלא דקץ תאנה בלא זימנא מר אי ניחא ליה ליקוץ וע"ש בהרא"ש דפסק כרב יוסף ודחי להא דרבא בר רב חנא (וע"ש בתוספ' שמחלקין בענין אחר בין היכא דמזיקין יותר מדאי לכ"ע מותר לקוץ וכן מבואר שם בפסקי תוספות ובהגהות אשר"י בשם מהרי"ח ע"ש) וכ"פ הרמב"ם להדיא בפ"ו מה' מלכים דין ח' וז"ל כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה אבל קוצצים אותו אם היה מזיק אילנות אחרים או מפני שמזיק בשדה אחרים או מפני שדמיו יקרים לא אסרה תורה אלא דרך השחתה וכו' ולא האילנות בלבד וכו' אלא כל המאבד דרך השחתה עובר בלא תשחית ע"ש הרי מבואר דאף במזיק לאחריני מותר לקוץ וכ"פ מהרש"ל סוף פ' החובל סי' ס"ב וכ"פ הט"ז בי"ד סי' קי"ו ס"ק ו' דהתיר לקוץ אילנות שעושה פירות כדי לבנות עליה אך שסיים שם וז"ל ותמהתי שבטור לא הביא דין זה בשום מקום מן קציצת האילן רק בסמ"ג סי' רך"ט הביאו עכ"ל ונראה שנשמט ממנו ל' הרמב"ם שהבאתי (ועיין בפסקי תוספת בפסחים פ' מקום שנהגו דהקוצץ אפי' אילן סרק אינו רואה סי' ברכה) גם על הטור אין תימא כל כך דאף דלאו בפירוש אתמר מכללא אתמר כיון דאיסור לקצוץ אילנות הוא לאו דוקא אלא ה"ה כל המאבד דרך השחתה עובר בלא תשחית כלשון הרמב"ם ואיסורא דבל תשחית מוזכר כמה פעמים בטור וכמבואר בי"ד הל' אבילות סי' שמ"ט וסי' ש"ן ע"ש והיתרא דמותר לקוץ במקום דמזיק לאחריני מבואר כמה פעמים בטור ח"מ סי' קנ"ה יע"ש כל זה נ"ל ברור ובתשובת בית יעקב סי' ק"מ ראיתי שהאריך ליישב דעת הטור ואין דבריו ברורים ומוכרחים כלל ונגד משמעות רוב הפוסקים יע"ש ובר מן כל דין נראה דדוקא היכי שצריכין לקוץ האילן ולהשחיתו כהני עובדא שבש"ס או איסורא איכא אמנם לפי משמעות לשון שאלתך מבואר שאילן זה נטע ממקום אחר לכאן א"כ אפשר דיכולין לחזור ולחפור ולשרש אחריו לנטוע במקום אחר דליכא השחהה כלל ומותר לכ"ע כל זה נ"ל ברור אך מעיקרא דדינא פרכא מנלן שראובן יכול למחות ליטע אילנות ולומר קא מאפלת בחלוני דכל הני מתני' דקתני בפ' לא יחפור דמרחיקין את האילנות לא קתני האי הרחקה דמאפלת עלי אלא גבי בנין קתני דמכנגדן בעינן הרחקה ד' אמות בכדי שלא יאפיל אבל גבי אילן לא שמענו האי הרחקה כלל וכן יש קצת ראי' מהא דאיתא ריש פ' לא יחפור דף י"ז ע"ב הבא לסמוך בצד המיצר אביי אמר סומך ורבא אמר אינו סומך בשדה העשויה לבורת ד"ה אינו סומך וכו' ומדלא קאמר בעשויה לבנות ד"ה אינו סומך משום דקא מאפלת עלי אלא ודאי דאין זו מקרי האפלה כלל וכן בתשובת הריב"ש סי' ק"ל דא"צ להרחיק הגינה מבנין הבית לפי ששרשים מזיק לכותלי הבית ע"ש ובענין האפלה לא עלה על דעתו כלל ואם נפשך לומר דהרי האפלה לפנינו וחזינן דקא מאפיל עליו י"ל דאין זו סתירה דהרי גדולה מזו מצינו בהא דמסיק בש"ס וכל הפוסקים דא"צ להרחיק בכדי שלא יאפיל רק ארבע אמות אע"ג דעינינו רואות לפעמים היכא שיש בנינים מן הצדדים וגם מגביה הכותל שכנגדו מאוד דקאי מאפיל הרבה ואפ"ה שיערו חכמים דסגי בד' אמות שלא להקפיד יותר מדאי ודי לו באורה כזו וכ"פ הב"י סי' קנ"ד סעיף ך"ד וז"ל כתב הרשב"א בתשובה ד' אמות שאמרו שיעור מוחלט הוא שכך שיעורו חכמים שבכך די לו וכל שהרחיק ד' אע"פ שמאפיל א"צ להרחיק יותר וכל שיעורי חכמים כך הוא במ' סא' טובל וארבעים סאה חסר קורטב אינו יכול לטבול עכ"ל אם כן אפשר דאף באילנות כך הוא כיון שבימי החמה החמה זורחת בין הענפים והעלים ובימות הגשמים שהעלים נושרים סגי באורה כזו וא"צ הרחק' ואדרבה השרים והסגנים נוטעים בכוונה האילנות לפני חלונותיהם משום אוירא וריחא אפשר דמקרי רובא שאינו מקפיד גם אפשר דכה"ג כ"ע מודה לדר' יוסי דעל הניזק להרחיק עצמו להגביה חלונתיו או מן הצד וכה"ג אכן הכל לפי ראות עיני המורה אם הוא אילן עב וגדול ומאפיל מאוד יכול למחות כמו בבנין דסתמא קתני בברייתא מכנגדן ד' אמות והכל בכלל גם בירושלמי פ' לא יחפור מפרש טעמא דמרחיקין אילן מן העיר משום דקא מאפיל ואפשר דזה ג"כ נכלל במה דקאמר בש"ס דידן משום נוי העיר וחייב לקוץ האילן או ענפיו בכדי שלא יאפיל שוב מצאתי בתשובת חות יאיר סימן קצ"ה דפסק בפשיטות דמחויב לקוץ האילן אם מאפיל ומ"מ אם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו סגי וכו' ותוספת אור וריווח בעלמא לא אמרינן עכ"ל ולע"ד נ"ל כמ"ש ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |