שבות יעקב/א/קנב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה קנב
ראובן שהלוה לשמעון ויהי כאשר תבעו יום ולא פרע לו וכי ארכו הימים וזמן פרעון חלף ועבר ראה ראובן ותפס משל שמעון כלי כסף כדי חובו ואח"כ נגנב אותן משכנות מראובן בן ותובע ראובן חובו משמעון אי שמעון פטור מלשלם כי כבר נתחייב ראובן במה שתפס לחובו בגניבה ואבדה כדין מלוה על המשכון דהוי שומר שכר. או נימא כיון דמעצמו תפס ולא ברצון הלוה או ברשות ב"ד לא הוי כדין מלוה על המשכון עכ"ל השואל:
הנה בודאי היה נראה לפום ריהטא דאין מקום לשאלה זו דודאי סתמא אמרו דמלוה על המשכון הוי שומר שכר מה לי משכנו ברשות או שלא ברשות אכן מחדש מקרוב נדפס תשובה אחד באמשטרדם נקרא בשם פרח מטה אהרן חלק א' סי' ע"א כתב וז"ל אלמנה שתפסה מנכסי בעלה לגביות כתי כתובתה ונאבדה ממנ' דלא הוי כש"ש כשאר דין מלוה על המשכון להתחייב בגניבה ואבידה כיון שלא בא לידה מיד היורשים או מיד הב"ד וראיה ממ"ש הריטב"א בשם הרמב"ן בפ' האיש מקדש דף מ"ח דהיכי דתפס ליה מנפשיה שלא מדעת הלוה ושלא ברשות ב"ד לא קני, וגם ליכא למימר כיון דתפס ליה בחובו מקרי שומר שכר כמו דאמר הש"ס גבי אומן דהוי מה"ט שומר שכר משום דתפס אאגריה דהא כתבו תוספת שם ד"ה דקא תפיס ליה אאגריה וא"ת הא דתנן הלוה על המשכון ש"ש ודחיק לאשכוחי טעמא דהוי ש"ש לימא טעמא דבהאי הנאה דתפס לי' אחובו הוי שומר שכר וי"ל דהתם לא אתהני מלוה מידי דאין מרוויח במה שהלווהו ממה שלא היה מלוה ולא היה לו משכון וה"נ בנדון דידן איברא דיש לחלק גבי כתובה והדבר צריך תלמוד ולהיות לעת כזאת טרוד בענין אחר לא אוכל להתיישב ולהעמיק בדין זה עכ"ל בקצרה.
מבואר מדבריו דבבעל חוב כה"ג מפשט פשיטא ליה דאינו חייב בגניבה ואבידה רק בכתובת אשה דיש לחלק ובודאי יפה כתב שמחמת טרדא כתב כל זה כי לי נראה פשוט להיפך דהאי תפס ליה מנפשיה ה"ד אי דנכנס לביתו או לרשותו ותפס ליה בזרוע ודאי נראה פשוט דחייב אפי' באונסין וכמבואר ברמב"ם פ"ג מה' מלוה ומהשגת הראב"ד והמ"מ לשם וכן מוכח בש"ס ופוסקים פ' כל הנשבעים דכה"ג הוי כגזלן כדאמרינן הנגזל כיצד היה מעידין שנכנס לביתו למשכנו וכ"כ הש"כ בפשיטות בסי' ע"ב ס"ק ט' מילתא בטעמא ע"ש ואי מיירי שבא לידו בהיתר כגון שהפקידו אצלו בתורת שמירה שומר חנם ועכשיו תפסו בחובו שלא ברשות הלוה ושלא ברשות ב"ד הנה מ"ש כן בשם הרמב"ן דהיכי דתפס ליה בחובו מנפשיה לא קני לא ידעתי מאין יצא לו לומר כן דאדרבא משמעות הש"ס דעיקר קניות המשכון היכא שמשכנו שלא בשעת הלוואתו וכדאמרינן בב"מ דף פ"ב ובגיטין דף ל"ז ובשבועות דף מ"ד אימר דאמר ר' יצחק ב"ח קונה משכון שמשכנו שלא בשעת הלואתו ואף שפרש"י כגון ע"י ב"ד אתי למעוטי בתפסו בזרוע מביתו ומרשותו דאז נתחייב באונסים דהוי כגזלן כמ"ש אבל מ"מ משכנו שלא ברשות קני משכון דלהדיא איתא בתמורה דף וי"ו ובב"מ דף קי"ג וברש"י ותוספת שם דמרבי הש"ס דאפי' היכא שמשכנו שלא ברשות דקני מדכתב כפל השב תשיב חבול תחבול יע"ש ובב"מ פ' אלו מציאות דף ל"א ע"ב ולפי שדברי הרמב"ן אינם ערוכים לפני לע"ע לכן לא אוכל להבין כוונתו ע"כ קצרתי בזה ובר מן כל דין הא איתא להדיא בש"ס בב"ק דף ל"ו ע"ב אמר רבא לעולם כר' ישמעאל דאמר בעל חובות נינהו ודקשיא לך אחרות אחרות נשכר ראשון ראשו' נשכר מבעי' ליה הכא במאי עסקינן כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו ונעשה עליו כשומר שכר לניזקי' ע"כ הרי דאף בתפס לב"ח מעצמו בלי רשות נעשה כש"ש ובלא"ה נראה כיון דתפס ליה בחובו ודאי הוי כשומר שכר וכדאמרי' פ' האומנין דף פ' ע"ב אפי' תימא ר' מאיר בהאי הנאה דתפש ליה אאגריה דלא בעי למעול ומיפק אזוזי הוי עליה שומר שכר ומה שסותר שם בתשובת פרח מטה אהרן מכח דברי התוספת דכתבו לחלק דהתם לא איתהני מלוה מידי וכו' לא דק בתוספת כלל דעד כאן לא כתבו תוספת אלא במשכנו בשעת הלוואתו י"ל דאינו מרוויח מידי אבל זה שכבר הלוה וצריך לדאוג ולעייל וליפוק אזוזי ועכשיו שתפסו ונעשה בטוח ממעותיו ודאי דהוי כשומר שכר וחייב בגניבה ואבידה והוא פשוט וברור וכן מבואר מתוך משמעות דברי הטור והש"ך בסי' ע"ב בס"ק ט' דף קך"ה סוף ע"א כלל הדבר כל דברי תשובת פרח מטה אהרן בזה פרח באוירא ואין לה עיקר בש"ס ופוסקים כלל כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |