שבות יעקב/א/קכח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שבות יעקב א קכח

שאלה קכח

בימי חורפי הייתי מתמיה תמיה קיימת על דברי התוספ' בפ' מצות חליצה דף ק"ב ע"א על הא דקאמר שם בש"ס ולענין חליצה עד שיהא אביו ואמו מישראל וכתבו תוספ' פי' באמו לא סגי עד שיהא גם אביו מישראל אבל באביו מישראל לחוד סגי דהא אפי' לענין יחס כהונה סגי באביו מישראל כדאמר ביוד יוחסין עכ"ל תוספ' וכן הובאו דברי תוספ' אלו לפס' הלכ' בב"י בא"ה סי' קס"ט ובח"מ סי' ז' ושכן דעת הסמ"ג ע"ש וכן פסק שם בא"ה בהג"ה ש"ע:

ותמה תמה אקרא דאי התוספת בעי לאתוי' ראיה וכ"ש מיחוס כהונה דפ"י יוחסין דף ע"ז א"כ אפי' אמו לבד מישראל ג"כ סגי דהא הלכתא כר"א בן יעקב דאמר גר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה וכן ישראל שנשא גיורת וקאמר בש"ס בא לימלך מורין לו כר' אלעזר בן יעקב וכן פסקו כל הפוסקים וכמבואר ג"כ בא"ע ס"ס ז' יע"ש ואיך פסקו דהא דתוספ' וסמ"ג דדוקא אביו מישראל בעינן:

ועלה ברעיוני לומר חדא מתרתי דבאמת אליבא דהלכתא האי דלענין חליצה ג"כ סגי באביו או אמו מישראל וכדעת הסמ"ק והא אביו ואמו וי"ו של ואמו הוא וי"ו המחלקת ופי' סוגיא זו דש"ס צריכין לפרש כמו שפי' הב"ח לדעת הסמ"ק ואין צורך להגי"ה בדבריו עיין שם בא"ה סי' קס"ט בב"ח:

או דעיקר כדעת רש"י וסייעתו דבעינן תרווייהו מישראל ממש ולא דמי לענין דין יוחסין כיון דאיכא גבי חליצה יתור' דקרא בישראל דבענין כולו מישראל וכמ"ש תוספת עצמם שם ביבמות ובכתובת פ' נערה דף מ"ד ע"ב. ודברי התוספ' דפ' מצות חליצה הם שלא אליבא דהלכתא אך היה הדבר תימא בעיני על כל האחרונים שהעתיקו דברי התוספ' להלכה ולא הרגישו בקושי' זו אכן כאשר עיינתי היטב ראיתי שדברי תוספ' נכוני' רק שקיצרו קצת בלשונם וכך הוא הוכחת התוספ' דאם אביו מישראל מיקרי כולו מישראל דהא אפי' לענין יחוס כהונה וכו' פי' לר' יהודא דס"ל פ"י יוחסין דף ע"ח ע"א ר' יהודא סבר עד דאית כל זרע מישראל ואפ"ה קאמר במתני' אליבא דר' יהודא דבת גיורת מישראל כשר דהוי כולו מישראל וכפרשי' שם במתני' כיון דאביו מישראל וכו' א"כ ה"ה לענין חליצה הוי כמו כולו מישראל אבל באמת ר' אלעזר בן יעקב דקאמר התם אפי' מקצת ישראל אין ראיה מיוחסין לענין חליצה דשאני הכא גבי חליצה דמיתורא דקרא דרשינן דבעינן כולו ישראל וק"ל':

גם מ"ש הב"י שם בא"ה דדעת הרמב"ם כפרשי' ושלא כדעת התוספת. נלע"ד להיפך דדעת הרמב"ם כדעת התוספ' דמ"ש אביו ואמו מישראל הוא רק לשון הש"ס וכמו שיש לפרש לשון הש"ס כן יש לפרש דעת הרמב"ם פ"ד מ"ה יבום וחליצה כדרכו בכל מקו' לנקוט לשון הש"ס וכן מוכח להדיא מדבריו שכתב תחלה ואפי' היה אביו גר ואמו ישראלית לא תחלוץ ולא כתב רבותא יותר דאפי' אמו גיורת ואביו ישראל לא תחלוץ אלא ודאי דדעתו כדעת התוספ' ודברי תוספ' מוכרחים כמ"ש וצ"ע על הב"י ה"ק יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף