שבות יעקב/א/קכב
|
< הקודם · הבא > |
מעשה בא לפנינו פ"פ במושב זקנים ב"ד מו"ש אצל מחותני הגאון אב"ד מהר"ד אפנהיים נר"ו באחד שהחליף ונעשה איש מלחמה ובעברו דרך פה נתרצה מרצונו הטוב ליתן גט לאשתו שיש לו במדינה אחרת וקצת אנשים הוי מכירין אותו שהיה שם יהדות שלו וואלף וחקרנו אותו איך חתם את עצמו ואמר שחתם עצמו בנימן המכונה וואלף וכן היו קוראין לו לס"ת בשם בנימן וסדרנו הגט על פיו ומסר אותו לשליח לקבלה והולכה כדינו ונשתהה הגט ביד השליח כמו רביע שנה ואח"כ באה אשתו בעצמה לקבל גיטה מיד השליח והביאה שטר כתובתה בידה וכתב בה שם בעלה בנימן זאב ודרשנו וחקרנו אחר הבעל והיה עדיין פ"פ והשבענו אותו בחלק לע"ה ואמר שמעולם לא חתם עצמו בשם זאב ולא עלה לס"ת רק בשם בנימן והסופר כתובה טעה בכתבו זאב שהוא שם הקודש של וואלף ושאלנו אותו אם יהיה מן הצורך לכתוב גט שנית אם רוצה ליתן והשיב שאינו נותן גט שנית כי הראשון הוא נכון:
ופסקנו למעשה ליתן גט זה בלי פקפוק מכמה טעמים חדא כיון דשם העברי עיקר הו' בנימן כי שם זאב הוא רק יוצא משם בנימן ע"ש הפסוק בנימן זאב יטרוף ע"ש וחטפתם לכם איש אשה עיין בפרש"י בחומש וכיון דכתבו שם העיקר ודאי הוא כשר כדאיתא בסי' קך"ט סעי' א' וכ"ש בגט של מי שהחליף שכותבין וכל שום וחניכא דכשר אפי' אם כתב שם הטפל לבד כמבואר שם:
ואף דכל הני כשר דקאמר שם בדעבד קאמרינן. מ"מ כיון שגם כאן הוי כמו דעבד כי קשה להוציא ממנו גט שנית. אף גם כיון שכבר ניתן הגט לשליח בתורת קבלה רק להולכה משווינן לרווחא דמילתא א"כ חשבינן דעבד:
ותו כיון דשם הלעז של זאב הוא וואלף וכתבו בתוך הגט הוי כאלו כתבו בנימן זאב ותו כיון שהחזיק שמו ל' יום שהיה נקרא בנימן וואלף מהימנינן לו כדאיתא פ' גט פשוט ובא"ה סי' ק"ך דכל שהחזיק בעיר שלשים יום סומכין עליו אע"פ שאין מכירין ואין מקום לבעל דין לחלוק ולומר דדוקא בישראל סמכינן על זה ולא במי שהחליף זה אינו דכבר כתב הב"י בסי' קך"ט וז"ל דגם אם הלך למקום שלא היו מכירים בשם יהדות דידיה והחזיק עצמו לומר שהיה נקרא כך אפשר דכותבין על פיו כל שהחזיק בשם זה שלושים יום כדין ישראל שהתבאר בסימן זה עכ"ל:
ואף שיש עוד מקום לחלוק ולומר דהא דסומכין על מה שמחזיק שמו היינו דוקא היכא דליכא אחר מכחישו משא"כ בנדון שלפנינו שעידי כתיבה מכחישין זה אינו חדא דכל היכי שאפשר להשוות בענין שלא יהא עדותן מוכחשת משווינן וכמבואר בח"מ סי' ך"ט וא"כ ה"ה כאן אפשר להשוות דהסופר כתב במקו' שם הלע"ז שם הקודש ותו דהא מבואר בכתובת פ"ב ובא"ע סי' ג' דאין מעלין משטרות ליוחסין אפי' וה"ה כאן שכתבו שם העיקר תו אין מדקדקין העדי' בכך:
ואף אם היה רוצה ליתן עוד גט שני ולית' שניהן הא כבר מבואר בא"ה סי' קך"ט סעי' י"ט בהג"ה דאין נותנין שני גיטין אלא מדוחק וכאן אין שום דוחק כלל מטעמים שכתבנו וכן הסכמנו לסמוך על גט זה ועשינו להלכה למעשה ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |