שבות יעקב/א/קיח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קיח

שאלה קיח

ע"ד הגט שנשלח מארץ מרחק וכתבו תיבת רשאי ביוד לבסוף לפי שנמצא כן באיזה דפוסי ש"ע בסדר הגט שבק"ק קראקא דהיינו בש"ע דפוס הענא וכן בספר בית שמואל נדפס רשאי ביוד לבסוף ובאמת בשאר כל נוסחות הגט כתב רשאה בה"א לבסוף על כן ילמדינו רבינו איזה מהם ישכון אור לנהוג אחריו ואם הדין לכתוב דוקא רשאה בה"א לבסוף אם נפסל הגט שנכתב רשאי ביוד אף בשעת הדחק וחשש עיגון מה:

תשובה

הנה בודאי אין להסתפק כלל דיש לכתוב רשאה בה"א לבסוף דהוא לשון נקיבה ומה שנמצא באיזה דפוסי ש"ע הוא טעות דמוכח טעות הדפוס באותו ש"ע עצמם סי' קך"ו סעיף ך"ב בהג"ה וז"ל י"א דאם לא כתב דיתיהויין רשאה וכו' ואת תהא רשאה כלו' בה"א לבסוף גם בבית שמואל בסדר גיטין של מהר"מ מקראקה סעיף קל"ז כתב כן וכן הוא בכל נוסחי גיטין הישנים בהרא"ש והמרדכי והאגודה והעיטור גם חדשים הכל בה"א לבסוף:

ונראה דאפי' בדיעבד פסול כי רשאי ביוד לבסוף הוא לשון זכר וכן נמצא בכל הש"ס רשאי גבי זכר ולא אצל נקיבה רק בה"א לבסוף ויעיון מכ"ת במועד קטן דף ך' ובפ"ק דכתובת דף ד' ע"ב תניא אע"פ שאמרו אין אדם רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת וכו' וכן היא שמת חמיה או חמותה אינה רשאה להיות כוחלת ולהיות פוסקת ע"ב וכן נמצא הרבה פעמים בש"ס דגבי דידיה נקט רשאי לשון זכר וגבי דידה רשאה לשון נקיבה נמצא דהוי שינוי לשון כאלו עדיין הרשות בידו. אע"ג דשאר לשון הגט יוכיח מ"מ הלא הרבה דקדקו חז"ל וכל הפוסקים ישינים גם חדשים אפילו בחסרון ותוספת יו"ד או אפי' קוצו של יו"ד לפסול הגט וכ"ש כה"ג:

אכן אם הוא שעת הדחק ועיגון אפשר לצדד להקל בדיעבד ועיקר הדין תלוי בפלוגתא דאשלי רברבי דהרמב"ם פ"ד מ"ה גירושין פסק וז"ל הרי שכתב בנוסח זה ולא כתב היודין היתרים וכו' הרי זה הגט פסול עכ"ל ודעת הראב"ד והעיטור (וכ"כ המ"מ בשם הרשב"א ורב האי) והובא בהרא"ש בפ' המגרש והטור סי' קך"ו דכל אלו הדקדוקים כשהבעל עומד וצווח ומערער משא"כ היכי דנכתב בטעות ואין הבעל מערער אין לפסול. והמ"מ סיים ואין בידי להכריע בין הדעות:

והב"י בש"ע סי' קך"ו סעיף ך"ב כתב דעה ראשונה דעת הרמב"ם בסתם שאם שינה בדקדוק הגט שהוא פסול. ודעת הראב"ד וסייעתו כתב בלשון יש מי שאומר:

וכבר מסור בידינו הכלל מפוסקים אחרונים דדיעה שהביא תחלה בסתם היא עיקר להלכה ובדבר דרבנן יש לסמוך להתיר בשעת הדחק כדעת היש מי שאומר:

גם בשלטי גבורים העתיק לשון הרמב"ם ואח"כ דעת העיטור ומסקנת הרא"ש בתשובה דאם נתן לה גט והבעל רחוק לא הייתי פוסלו וע"ז יש לסמוך בשעת הדחק עכ"ל ועיין בנחלת שבעה סי' מ"ה סעיף נ"ט מסיק ג"כ דיש להקל במקום עגון ועיין בתשובת מהר"ח שבתי סי' ך"ז. ובתשובת לחם רב סי' ך"ט שמסיק ג"כ בדברי הרא"ש:

ואין מקום לבעל דין לחלוק ולומר דשינוי בזה חוזר לסדר גט אחר כיון דהוא שינוי בגופו של גט והוא מעיקר הגט:

זה אינו דאין זה מעיקר ותורף הגט רק הרי את מותרת הוא מעיקר הגט כמבואר בש"ס:

ואעתיק לו לשון תשובת מהרי"ן ל"ב חלק א' כלל ד' סי' ך"ד דף ס' ע"א וע"ב וז"ל ועל הספק מחסרון האלף מתיבת שלטאה כי מפי הרשב"א אנו חיים כי הוא רב מובהק וגדול האחרונים ז"ל וכתב בכמה תשובת שהדברים כיוצא באלו אינם פוסלין אלא בעיקרו של גט וכתב וז"ל בחסרון וי"ו דוכדו דלא הוי כתיב אלא וכד כל מקום שאינו מעיקרו של גט אינו פוסל וכל מה שאמר שצריך לכתוב כגון למהך ותיצבויין אמרו שהם פסולין אלא שבא הבעל ואמר שבכוונה כתב כן כדי לפסלו וכו' וכ"כ גדול ראשונים ז"ל עוד כתב בתשובה אלף קס"ג וז"ל וכ"ש בחסרון ה"א להתנסבא שאפי' חסר כל התיבה אינו רואה בזה פסול שהרי יש בו והרי את מותרת לכל אדם וכו' הא קי"ל בהדיא דאפי' בלהתנסבא אם חסר הה"א שהוא משנה ההבנה לגמרי אפ"ה אינו פוסל וכ"ש ושלטאה שאינו משנה ההבנה ואפי' שהיה חסר כל התיבה וזו א"צ לפנים עכ"ל תשובת מהרי"ן לב שם הרי להדיא דאפי' היכא דיש שינוי או חסר כל התיבה כל שאינו מעיקר הגט אינו פוסל במקום עיגון ושעת הדחק ואם כן הוא הדין בתיבת ושלטאה וכיון דגבי הדדי כתובין בא זה ולומד על זה התיבה שבצדה תיבת רשאה שאם שינוי בה שאינו פוסל בשעת הדחק ועגון כל שאין הבעל מערער וכה"ג פסק מחותני הגאון המפורסם מוהר"ר דוד אפנהיים אב"ד דק"ק פראג בתשובתו נשאל דוד בגט שכתב בו ודין ביו"ד יע"ש וכך הייתי דן להלכה ולמעשה אלו בא לפני גט כזה כנ"ל ה"ק יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף