שבות יעקב/א/קג
|
< הקודם · הבא > |
בתולת בת ישראל שנאנסה כי צעקה ואין מושיע לה ילמדנו רבינו אי מותרת לילך בגילוי ראש כדרכן של בתול' או צריכה לכסות שערה כמנהג הנשים בעולת בעל:
גרסינן בש"ס דכתובות פ' המדיר דף ע"ב ע"א במתני' ואלו יוצאת שלא בכתוב' העובר' על דת משה ויהודית (פרש"י דת יהודית שנהגו בנות ישראל) ואיזה דת יהודית יוצאה וראשה פרועה דאורייתא היא דכתיב ופרע ראש האשה ותנא דבי ר' ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרועת ראש ומשני דאורייתא קלתת שפיר דמי (פרש"י קלתה סל) דת יהודית אפי' קלתה נמי אסיר ע"כ וכתב הרמב"ם בפ' ך"א מהא"ב והטור והש"ע בא"ה סי' ך"א וז"ל לא ילכו בנות ישראל פרועת ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש וכתב הב"ח הא דכתב אחת פנויה ואחת א"א נרא' דנפקו להו מדאיתא שם בש"ס תנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא ילכו פרועת ראש אלמא דאחת פנויה ואח' אשת איש באזהר' ודבריו נכונים אך שתמהו הב"ח והרפ"ך ושאר כל האחרונים דהא המנהג פשוט שהולכין הבתולות פרועות הראש בשוק וכ"כ בא"ח סי' ע"ה יע"ש ועל זה מתנבאים כולם בסגנון אחד דהא דכתב הרמב"ם והטור אחת פנוי' היינו אלמנה שהיא בעולה אך באמת דבריהם דחוקים דלשון הרמב"ם והטור שכתבו סתם פנויה משמע דהכל בכלל כל שהיא פנויה וגם מקור הדין שבש"ס דקאמר בנות ישראל גם הבתולות בכלל ובמגן אברהם בא"ח סי' ע"ה ס"ק ג' כתב וז"ל קשה דבא"ע סי' ך"א ס"ב כתב לא תלכנה בנו' ישראל פרועת ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש וכ"כ הרמב"ם פך"א מ"ה איסורי ביאה ועוד דאיתא בכתובת רפ"ב אם יצאה בהינומא וראשה פרוע' זה סימן שהיתה בתולה ודוחק לומר דפנויה דקתני היינו אלמנה דא"כ ה"ל לפרש וי"ל דפרועת ראש דכתב בא"ע היינו שסותרת קליעת שערן והולכת בשוק דזה אסור אפי' בפנויה וכן פרש"י בפר' נשא על ופרע ראש האשה ומ"מ צ"ל דפנויה לא מתסרי מדאורייתא דא"ת דקרא איירי בפנויה א"כ גם בגילוי הראש תהא אסורה לילך דמהכא ילפינן בכתובת פ"ז שלא תלכנה בנות ישראל בגילוי ראש אלא ע"כ קרא לא איירי בפנויה רק שמדת וצניעות הוא לבתולת שלא לילך כן עכ"ל המ"א ואי לאו דמסתפינא מפרש"י שבש"ס והרמב"ם בפי' המשניות הייתי מפרש גם סוגיא דש"ס דכתובת פ' המדיר על דרך זה דהא דקאמר יוצאת וראשה פרועה היינו שסותרת קליעת שערה ומקשה פריעת ראש דאורייתא היא אם סותר את שערה לזה שפיר משני הש"ס דאורייתא קלתה שפיר דמי פי' מדאורייתא שאסור לבנות ישראל לילך פריעת ראש בשוק היינו ששערותיה סתורת אבל קלתה פי' מלשון קליעת שער שפיר דמי אבל דת ומנהג יהודית אפי' קלועין שערה ג"כ אסור לילך בגילוי באשת איש ובעולת בעל נמצא דהרמב"ם שלא כתב רק מה שאסור מדינא ולא מצד המנהג לכן כתב לא ילכו בנות ישראל פרועת ראש בשוק אחת פנויה וכולי דהיינו אם שערותיה סתורים ולא קלועים דאסור אפי' בבתולה לילך כך בשוק והא דאמרינן ברפ"ב דכתובת אם יש עדים שיצאה בהינומא וראשה פרועה כתובתה מאתים משמע אפי' בשוק וכן הוא מנהגינו שהולכין כך ביום חתונתם עם שער' סתורי' היינו משו' שבאותו פעם הולכין עמה השושבני' והרבה קרובים ונשים ליכא למיחש מידי ולא תהיה עלובה כלה לזנות ביום חופתה ויהי' איך שיהי' לדעת הרא"ש והמרדכי בשם הראבי"ה סוף פ' מי שמתו וכן הוא מנהגינו וכאשר פסק בש"ע א"ח סי' ע"ה דכל הבתולות כיון שרגילה בגילוי שער מותר להלך כן בשוק תו לא חיישינן משום הרהור אם שערותיה קלועים וא"כ גם זו שנאנסה לכאורה בכלל כיון שעדיין רגילה בגילוי למה נביישה בחנם והיא אנוסה אך יש להביא ראיה דכל שנבעלה צריכה לילך מכוסה בראש' כדת ומנהג יהודית דהא איתא בש"ס ר"פ האשה שנתארמלה אם יש עדים שיצאה בהינומא וראשה פרועה כתובתה מאתים ובגמרא שם דף י"ו ע"ב אמאי נעבריה קמי בתולה וקמי בעולה לא ניעבר כלל זימנין דתפסה מאתים ואמרי אנא בתולה הוי והאי דלא עברי קמאי איתנוסי הוא דאיתנס ע"כ הרי מסוגיא זו דחשו חכמי' אפי' לטענה דלא שכיח כגון אונסא דלא שכיח שיגבה מאתים היכי דתפסה ע"י טענה כזו ואם אית' דאנוס' אין לכסות ראש' כמו שאר בתולות א"כ איך קאמר המתני' אם יש עדים שיצא' בהינומא וראש' פרוע' מה הועילו חכמים בתקנתם הלא בנאנסה דכתובת' מנה וראשה פרועה ואף לפי מה שכתבתי דדוקא ראשה פרועה שהולכין הבתולות בשעת חתונת' דהיינו סתירת שער' זה הוי ראי' שהיא בתולה משא"כ אנוס' אין סותרין את שערה ומוליכין אות' בשוק כשהי' קלועה גם זה אינו דהא להדי' אית' בילקוט פ' נשא דף ר"ז ריש ע"ב בשם ספרי וז"ל דבר אחר לימד על בנות ישראל שיהיו מכסות ראשן ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותקח תמר אפר על ראשה וכתונת פסי' עליה קרעה ע"כ והתם אנוסה הוי הרי להדיא דאפי' אנוסה יש לכסות ראשה וכ"ש מפותה כל שנבעלה וכתובתה מנה אכן בתולה שנתקדשה ועדיין לא נשאת מותרת להלוך פרועת ראש בודאי כיון שכתובת' מאתי' אפי' אלמנה מן האירוסין כמבואר שם בא"ע ר"ס ס"ז ע"ש והוא פשוט בש"ס ומשמעות הפוסקים דלא כמ"ש בתשובת חות יאיר סי' קצ"ו דאף בתולה שנתקדשה יש לילך בכיסוי ראש וזה אינו דא"כ תקשה איך קאמר המתני' אם יש עדים שיצא' בהינומא וראשה פרועה הלא זימנין דתפסה מאתים ותאמר אנא בתולה הוית והא דלא יצאה ראשה פרועה משום שהיתה אלמנה מן האירוסין וכדקאמר הש"ס גבי העברת כוס ומה הועילו חכמים בתקנתם אלא ודאי כמ"ש דכל שלא נבעלה מותרת להלוך כמו כל הבתולות משא"כ בנבעלה אפי' באונס ופוק חזי מה עמא דבר כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |