שבות יעקב/א/עד
|
< הקודם · הבא > |
קהל אחד שבררו להם שבעה בעלי מתקני תקנות להוסיף ולגרע כפי שיראו להם לטובת הק"ק ועתה רוצים בעלי תקנות לתקן תקנה בענין ברירת התמניות וענייני מסים שלא יקחו לברירת' אם לא שיתן סך ידוע למס או שיהיה מכונה בשם חבר אף שלא יתן כל כך ואם יהיה למדן מכונה בשם מורינו אף שלא יהיה כלל מפורעי מס ואיזה יחידים רוצין למחות שלא לעשות תקנה כזו ויש להם על מה שיסמכו והוא בתשובת צמח צדק סי' ב' בכן ילמדינו אדוני מ"ו איזה דרך ישכון אור ישראל וקדושו:
לע"ד נראה פשוט דאין טענת היחידים טענה כלל מתרי טעמי חדא דדברי תשובת צ"צ לא ברירין לי בהא מילתא כלל דודאי איכא בזה תקנת וטובת הקהל כדי שלא ימנעו העמי הארצים מליתן מסים וארנונית שעליהם מוטל הכל ויש מתרושש והון רב וכדאית' בריש ב"ב דף ח' ע"א גבי האי דמי כלילא דשדי אטבריא יע"ש וזהו חיזוק לעמוד התורה וכבוד התורה ולומדיה ובפרטות בענין מי שהוא צורבא מרבנן מכונה בשם מורינו ותורתו אמונתו שהוא פטור מדינא ממסים וארנונים וכמבואר בש"ס והסכמת כל הפוסקים וכי בשביל זה לא יקחו אותו לברירת הקהל ושאכ התמניות ואדרבה מצינו בש"ס איזה ת"ח הראוי למנות פרנס על הציבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה הרי אף שת"ח פטור ממס אעפ"כ כן הוא קודם לכל התמניות והמקרא צווח בי מלכים ימלוכו ועיקר הראיה שמביא בתשובת צ"צ שם וז"ל וראי' מהא דאיתא בחגיגה פ"ג דף ך"ב מאן תנא דחייש וכו' אמר רב פפא כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ כמאן כר' יוסי וטעמא דר' יוסי כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו הרי מבואר שאפי' עדות מקבלין מעם הארץ מפני חשש איבה כשיראו שמרחיקין אותם יבנו במה לעצמם ומכ"ש בנדון דידן אם ירחקו את עם הארץ כל כך שלא לצרף אותם אל הסכמת הקהל ודאי שיבנו במה לעצמם ומתוך כך ירבו מחלוק' בישראל ח"ו עכ"ל צ"צ ואין זו ראיה כלל דודאי בזה לא חיישינין משום איבה כיון שעמי הארצים עשירים שהם מפורעי המס המה מצטרפין להתמנות תו לא חיישינן לאיבה משא"כ אי מרחקינן כולי האי שאין מקבלין שום עדות מכלל עם הארצים הא ודאי איכ' איבה משא"כ בחילוק לענין מסים שמדאוריית' ומנביאי' ומכתובי' איכ' מעל' לת"ח שפטורי' לא חיישי חכמי' לאיב' ופטרו אותו ממס לא חיישי תו לאיב' כי גם העם הארצי' יודעין שראוי לכבד ת"ח יותר בשביל כבוד תורתו ואוריית' הוא דמוקרת ליה וכיון שאין פוסלין אותם להתמניות אם הוא עשיר ונותן מס כמסת ידו תו לא חיישינן לאיבה משא"כ אם היינו פוסלין אותו לעדות כשאר רשעים הפסולין להעיד ודאי איכא איבה ופוק חזי מה עמא דבר שברוב קהלות קדושות נתפשטו תקנות כאלו בלי שום פקפוק ומנהג של ישראל תורה היא עץ חיים למחזיקים בה ות"ח מרבים שלום בעולם ונהנין מהם עצה ותושיה להתנהג הציבור בנחת (וצ"ע קצת בש"ס דפסחים דף קי"ב ע"א בהא דצוה ר' עקיבא לר"י שאל תדור בעיר שראשיה ת"ח ע"ש) ובר מן כל דין נראה דבהא אף התשובת צ"צ מודה דדוקא בנדון דידיה שהיו מקצת נכבדי העיר רצו לעשות מנהג ותיקון חדש כזה והמון עם היו צועקין לעכב התקנה ע"כ פסק שם שיכולין למחות לפי שטתו משא"כ בנדון דידן שכבר בררו אלו שבעה מדעת כל הציבור או ע"פ רובו ככולו ונותנין להם כח להוסיף או לגרוע בתקנת כפי שיראו להם ודאי אין שום מוחה בידיהם מעתה וכבר הארכתי בענין כזה בספרי תורה השלמים שאלה א' בשם פוסקים ראשונים ואחרונים דיש כח ביד ראשי הקהל וטובי העיר שהומח' רבים עליהם מדעת כולם לכל דבר מה שעשוי עשוי בתקנת הקהל אע"פ שלא היה מנהג מקדם ואפי' יחיד שבררו מה שעשה עשוי וכן מבואר בי"ד סי' רך"ח סעי' ל"א בהג"ה דאם נתנו רשות לטובי העיר הם במקום כל הקהל וכ"כ בתשובת באר עשק סי' ג' וז"ל כל היכי שקבלו עליהם בעלי תקנת מדעת כולם יכולין לתקן בכל מילי עכ"ל לכן נ"ל פשוט בנדון דידן דאין לעכב כלל בעל מתקני תקנות אלו ובפרט בתקון כזו שהוא חיזוק ותיקון לעמוד התורה ותקנות הקהל שלא ימנע העשיר מליתן מס הרבה כדי שיבא להברירה ושלום רב לאוהבי תורתיך כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |