שבות יעקב/א/עג
< הקודם · הבא > |
איש אחד נדר מעובר שבמעי הבהמה אי מותר להשתמש בבהמ' גופ' בעודה מעוברת אי נימ' דעובר ירך אמו הו' או לא:
אף דהלכה רווחת דקי"ל עובר ירך אמו הוא וכמבואר בש"ס דב"ק דף מ"ז ע"א דאמר רבא פרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט גופיה היא וכן הוא בש"ס דסנהדרין פ' כל הנשרפין ובש"ס דתמורה דולד הנרבע אסורה היא וולדה נרבע והכי קי"ל וכמ"ש תוספ' שם בב"ק וכמבואר ג"כ בח"מ סי' שצ"ט וגדולה מזו מצאתי ראיתי בתוס' בב"מ דף ע"ט ע"ב בד"ה השתא מניקה וכו' אפי' למ"ד עובר לאו ירך אמו לענין לשון בני אדם במו"מ חשובין הן גוף אחד עכ"ל וא"כ אפשר דאף לעניין נדרים כן הוא דאזלינן בתר לשון בני אדם מ"מ היינו דוקא שעובר ירך אמו הוא דאם היה אמו אסורה בהנאה גם מולד אסור ליהנות אבל לא להיפך היכי שמולד אסור ליהנות שיאסור גם האם בהנאה כי האם ודאי לאו ירך הולד הוא וראיה ברורה לזה מהא דאיתא בתמור' דף י' ע"ב ודף י"א ע"ב האומר מה שבמיע' של זו עולה מותר בגיזה ואסורה בעבודה מדרבנן משום כחש עובר ע"כ ואם איתא דהוי לגמרי כחד גופא א"כ מדאוריית' יש מעילה כיון שעוברה הקדש אלא פשוט דמותר ליהנות מבהמה אף שולדה קדש כי היא לאו גופא דולד היא אלא משום כחש עובר אסרוהו חז"ל ומה"ט היה נראה פשוט בבהמה מבכרת שהוציא הולד ראשו דהוי כילוד והחזירו דאסור ג"כ לעבוד בה עבודה מדרבנן משום כחש עובר ודלא כתשובת בית יעקב סי' ז' שנרא' שאשתמיטתא ליה כל הסוגי' בזו ולא דק בכל דבריו שם ע"ש ותו דליכא הנאה מולד זו בהשתמשת בבהמה דאדרבא בהמה בעצמה משובחת לאחר שתלד יותר מקודם שתלד דאינה ראויה למלאכה כל כך ועיין בש"ס דב"ק דף מ"ט ועפ"ז אפשר לתרץ ג"כ ולהציל בהצלה מצויה דעת הרשב"ם ממה שמתמיה התוספ' בשם ר"ת בש"ס דעכום דף ט' ע"א ד"ה אימר וכו' יע"ש די"ל דכוונת הרשב"ם ג"כ בפרה מעוברת וק"ל יע"ש. כל זה בקדשי' גזרו חכמים משום כחש עובר אבל במותר הנאה נ"ל פשוט דאין שום חשש איסור לעשו' מלאכה עם אמה כיון שאין נהנה מהולד כנ"ל ה"ק יעקב:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |