שבות יעקב/א/נב
|
< הקודם · הבא > |
על דבר האווז שנמצא לה שתי מרו' והורה המורה שיטעם הכבד אי טעים ביה טעם מר דאז יש להכשיר ולא ידעתי מאין יצא לו סברה זו דדין זה לא נזכר רק בנחסרה המרה דאמרינן כבד כועס ומרה זורקת בו אבל בנמצא שני מרות מאן דכר שמיה מהיתר זו ויורינו אדוני מ"ו הדרך אשר נלך בה. תשובה הנה שאלתו שאלת חכם קבלתי מ"ש ולא ידעתי מאין יצא לו סברא זו הנה אודיע לך שחדשים מקרוב באו ספר פרי חדש על י"ד וכתב כן להדיא בסי' מ"א ס"ק ח' וז"ל נמצא ב' מרות טריפה ומיהו ה"מ היכא דליכא טעם דמרירתא בכבד אבל אי איכא טעם מר בכבד בודאי כשרה במכ"ש מדין חסרה המרה לגמרי ופשוט הוא עכ"ל ובודאי על זה סמך המורה להורות להקל בכה"ג וזה דרכן של איזה בעל הוראה בזמנינו שלא שמש כל צרכן וגס לבם בהורא' כשמוצאין דין חדש בספרים חדשים מבלי עיון רב ושיקול דעתם וחקירת הדבר בדברי ראשונים פוסקים מהר כדבריו להראות כח דהיתרא בדין חדש אשר לא היה לעולמי' כדי להתגדר בו כאלו מאתם תצא תורה חדשה אכן אני לא כן קבלתי מרבותי הגאוני' כוחי נפש ואשר עודנה חיים לאי"ט כי אין כל חדש תחת השמ' ואין לנו לסמוך על דברי האחרוני' בדין חדש בפרט להקל אם לא שידרוש ויחקור היטב שיש ראיה ברורה לדבריו מש"ס או פוסקים ראשוני' כי לבם של ראשונים כפתחו של אולם וכו' וכל זה אחר עיון ומתון רב אף שבעל פרי חדש היה רב מובהק ואתמחי גברא ואתמחי קמיע וכיון והמצי' הרב' דברי' להלכ' ולמעש' וכמבוא' כמ' פעמי' ג"כ בספרי סול' למנח' מ"מ שגיאו' מי יבין וכן השגתי עליו כמ' פעמי' שם ובדין זה ודאי שגג ומה בכך שטועם טעם מר בכבד שראינו שמרה זרק בכבד מ"מ הרי שתי מרות לפנינו והוי כנטל דמי ואף אם נאמר דכיון שטועם טעם מר בכבד הוי כאלו יש עוד מרה מ"מ הוי כשלשה מרות דודאי טריפה וכי אמרינן דשנים הוי כנטול ושלישית יכשירו זה ודאי דבר שאין לו שחר ונשתקע ולא נאמר דכל יתר כנטול ממש דמי אף שיש מרות לפנינו ובהם טעם מר מה הוי ומה יועיל טעם מרירו' בכבד וכבודו במקומו מונח וטעמו בזה טעם מר ופגום מעיקרא היא והא לך לשון הלכות גדולות והר"א שהובא בהרא"ש בריש פ' אלו טריפות שהוא מקור דין זה דטעימא כתב וז"ל כתב הרא"ה בחבורו ואי לא טעים בה טעם דמרירותא כשהוא חיה יצלנה ואי איבלע בגויה יהב בה טעמא.
והיכא דמשתכחו תרי מרריה וכו' אי שפכי להדדי כשרה ואי לא טריפה דכל יתר כנטול דמי עכ"ל הרי דשני דינים הללו גבי הדדי תניין ואפ"ה לא הזכיר כלל דין טעימה בכבד רק בחסרה המרה ולא בנמצא שתי מרות וכן מסתבר וכן משמעו' כל הפוסקים וכי ניים ושכיב אמר וכתב להא מילתא ואין לסמוך עליו בזה להקל ובפרטות לדעת הפוסקים דיתר כנטול דמי היינו הוא ומקימו דהוי כנוקב המרה ואף גם בדין זה עצמו דחסרה המרה שטועמין הכבד חידוש הוא כמ"ש הפר"ח עצמו בזה והבו דלא לוסיף עלה (עכ"ל וע"ל חלק א"ח שאלה ך"ג בדין טעימת הכבד) לכן אל תסמוך על הוראה זו כלל כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |