שבות יעקב/א/ל
|
< הקודם · הבא > |
עיר אחת קטנה שנאנסו שלא הביאו להם שופר עד אחר תפלת מוסף דריש שתא ויש כאן ילד למול אותו מתי מוהלין אותו: גם בעלי הברית שדרכם להתענות בכל שנה בראש השנה אי מותר להם לאכול על סעודת הברית:
לשואל כענין ודבר בעתו בימי התשובה אשיב בקצרה, הנה בב"י בא"ח ס"ס תקפ"ד כתב בשם תרומת הדשן הטעם דמלין קודם תקיעת שופר משום דכך הוא הסדר ברית אברהם ועקידת יצחק ע"כ:
א"כ לפי טעם זה היה נראה דבנדון שלפנינו ג"כ יש להמתין עם המילה עד קודם תקיעת שופר אחר תפילת מוספין:
אכן בשם הרוקח כתב בסי' רי"ז שהטעם לפי שהשכינה אצל התורה א"כ לפי זה למול אחר קריאת התורה:
אכן שני הטעמים אלו אינם עיקר להלכה דלטעם ראשון קשה הלא כשחל ראש השנה בשבת ג"כ מלין אחר קריאת התורה אחר אשרי כדאיתא במנהגים ומהרי"ל. ודוחק לומר הטעם משום לא פלוג דכל השנים. ובאמת מהרי"ל כתב על טעם זה רק זכר לדבר ברית אברהם ועקדת יצחק ולטעם השני קשה א"כ למה אין מלין כן בכל שבתות וי"ט מתי שקוראין בתורה. אם לא שרצינו לומר שבצירוף שני תערובת טעמים יחד מלין כן ועיקר הטעם נראה כמ"ש הלבוש בס"ס רפ"ד ומלין אחר שקראו בתורה ואינם ממתינים עד אחר יציאת הכנסת כמו בשאר שבתות השנים וימים טובים מפני שבר"ה מאריכים מאוד בבית הכנסת ויבא עד אחר חצות וצריכין למול לקודם חצות משום זריזין מקדימין למצות וכו' (וכן מצאתי באגודה סוף מסכת שמחות משם הרוקח ותשובת הגאונים שטעם זה עיקר ע"ש, ומה"ט יש למחות בחזנים שמאריכין בשבת כשיש מילה עד אחר חצות ומבטלין מצות זריזין) ועמ"ש גיסי הרב בספר אליה זוטא ג"כ טעם לשבח בזה בשם שמעתי וע"ש, ועכ"פ יש ללמוד דבנדון דידן אף שלא היה להם שופר מ"מ יש למול אחר אשרי להיות מן הזריזין כמו בראש השנה שחל להיות בשבת דאין תוקעין ואפ"ה מוהלין מיד אחר אשרי. ואף דיש מקום לבעל דין לחלוק ולומר דשאני בר"ה שחל להיות בשבת דאז אין תוקעין כלל משא"כ בנדון שלפנינו דתוקעין עדיף טפי לקיים ברית אברהם ועקדת יצחק מהקדמה למצוה, זה אינו דהקדמה למצוה היא מדינא דש"ס ויש לו סמך דאורייתא מאברהם:
והא דברית אברהם ועקדת יצחק הוא רק רמז אחרונים ודאי דזריזין מקדימין עדיף, זאת ועוד אחרת דגם (אין) [אי] מלין מיד אחרי קריאת התורה ותוקעין אחר התפלה ג"כ הוי ברית אברהם ועקדת יצחק דתפלה בזכרון תרועה לא הוי הפסק די"ל דלא נתנו סי' זה דברית אברהם אלא כדי שלא תקשה דלמה אין תוקעין תחלה דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ותקיעה הוי תדיר בכל שנה ובשביל תקיעות מועטים לא יאחר כל כך עד חצות:
לכן נתנו סימן ברית אברהם ואח"כ עקידת יצחק אבל לא שצריכין להיות תכופין זה אחר זה מיד היכי דלא אפשר ולאחר מצות מילה בשביל זה ודאי אינו נכון:
ומה ששאלת אי מותר לבעל ברית לאכול על ברית מילה, נראה פשוט דאסור לו לאכול וכמבואר בש"ע סי' תקס"ח בהגה"ה דאם קבל עליו התענית במנחה צריך להתענות והני תעני' דר"ה ודאי צריכן קבלה ונדר כמשמעות הש"ע בסי' (תקצ"ו) [תקצ"ז] ובפרטות לפי לשון הפוסקים דהרגיל להתענות כל ימיו משמע דאפילו על סעודת מצוה אין לאכול כמו שמבטל משמחת י"ט ואף גם לדעת הפוסקים דסכנה איכא בדבר שאינו משלים שנתו וחמירא סכנתא מאיסורא לכן אל ישנה רגילתו למען יאריך ימיו הוא ובניו. כנ"ל ה"ק יעקב: