שאילת יעבץ/א/קלט
|
< הקודם · הבא > |
שאלה קלט
אם יש לסמוך עמ"ש בשיירי כנסת הגדולה לענין ספירת העומר שאם מנה בראשי תיבות ד"מ ל"ג לעומר. יצא.
תשובה
הטעם שכתב הרב ז"ל מדורשי רשומות. במ"כ אינו מכריח כלל לקבוע הלכה כמותו וכן הראיה מירושלמי פ"ק דשקלים שדרשו זה יתנו רמז לי"ב מנין. היא ראיה של כלום כי כיוצא בזו נמצאים לרוב בתלמוד זה י"ב לוגין ולמדו סתם נזירות ל' יום מיהי' והרבה כמותם שהן גופי הלכות נלמדות בגימטריא שהיא אחת מל"ב מדות של ראב"י שהתורה נדרשת בהן אבל כל זה לא יספיק להוכיח שכך הוא דרך המנין אפילו בין בני אדם והמציאות יורה יגיד ההפך כי לא נראה ולא נשמע בדיבור שנהגו כך למנות בשום מקום ובשום זמן אף בפסקים הזמניים, כי אם בכתיבה היוטית וספרא בצירא במקום שאין קפידא אצ"ל שאין זה נהוג במקרא ובמניני התורה:
ואמנם המנהג בבני אדם להשתמש לפעמים במנין ע"י הזכרת שמות אותיות מורות המספר דרך קריאתם במלואותם כגון שיאמרו אל"ף במקום אחד, יו"ד אל"ף בעד אחד עשר, ודוגמת זה מצינו כמו כן במשנה פ"ג דשקלים, ובזה באמת ראוי להסתפק מכל מקום ואין לי עדיין הכרע לשום צד להלכה ונצריך העוש' כן לחזור ולמנות בלי ברכה:
אבל עדיין לא מצאנו ראיה שישתמשו גם בראשי תיבות האותיות המספריות ע"ד הנ"ל ובזו ודאי על המוציא להביא ראיה להכריח דעתו שיוצאין במנין כזה דבר תורה וכל זמן שלא ראינו ראיה מספקת נשאר הדבר בחזקת שאינו מן המנין. ופשוט לענ"ד שאינו נכנס בגדר ספק וצריך לחזור ולברך עם היות שאינני כדאי לחלוק על הרב הגדול הנ"ל ז"ל, ממאי דכתיבנא נ"מ תו לענין חשבון מנין הזאות דיוה"כ כשיאמר א' וא' א' וב' בר"ת אם יצא י"ח באופן זה:
עוד יש לי לעוררך בענין זה מ"ש במגן אברהם שאם ספר בלשון הקודש ואינו מבינו לא יצא, אינו מוסכם לענ"ד כמ"ש בחיבורי בס"ד והוכחתי מדברי התוס' שיוצא אף בלשון שאינו שומע.
יעבץ ס"ט: