שאילתות דרב אחאי/צח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קדושים
שאילתא דאילו מאן דאית ליה ארעא כי חציד לה מיחייב לשייורי פיאה לעני ולגר (א) ולוקטא דנתר בעידנא דחציד דכתיב ובקצרכם את קציר ארצכם וגומ' וכמה שיעורא דפיאה כדתנן אין פוחתין לפיאה אחד מששים מרב ושמואל דאמרי תרויהו פיאה בששים ראשית הגז בששים תרומה בששים ולקט כמה הוי שיעורי' רבי נתר בעי למישבקיה לעניי כדתנן שתי שבלי' לקט שלש אינן לקט והי נינהי מיני דמיחייבין בפאה כדתנן כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחד ומכניסו לקיום חייב בפיאה אוכל למעוטי ספיחי אסטס וקוצה ונשמר למעוטי הפקר וגידוליו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות לקיטתו כאחד למעוטי תאנה ומכניסו לקיום למעוטי ירק אבל שומים ובצלים (ב) כיון דחזו לבשולינון ומינטרי אע"ג דבשעתיה קא אכיל להו חייבין דתנן מלבנות הבצלים שבין הירק ר' יוסי אומ' נותן פיאה מכל אחד ואחד וחכמים אומרי' מאחד על הכל ופיאה לעניי ולקט לעניי (ג) ולית ליה לבעל הבית טובת הנאה בגוייהו למיתן לעניא דניחא ליה מאי טעמא תעזוב כתיב בהו ומאן דרויח במאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני דתנן מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני ודאי אייאוש עניי מינייהו אישתרו לכולי עלמא דתנן מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו הנמושות בפרט ובעוללות משילכו עניים בכרם ויבואו בזיתים עד שתרד רביעה שנייה מאי נמושות רבי יוחנן אמר סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי:
ברם צריך למימר אילו היכא דזרע במדבר דאי שביק לקט שכחה ופיאה ליכא עניים דשקלין ליה ואי שביק אתו ציפרי שקלי ליה מי מחייב למישבק אי לא מי אמרינן לעני ולגר כתיב ולא לעופות או דילמא תעזוב יתירא כתיב לרבות הני (ד) ותיפוק לי דהוה ליה ייאוש כיון דלא ידעין ייאוש שלא מדעת הוא ולא הוי ייאוש ת"ש דלוי זרע בכישור לא הוו עניים למשקל לקט שכחה ופאה אתא לקמיה דרב ששת אמר ליה תנינא לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים איתיביה אין מביאין תרומה מגורן לעיר ולא מן המדבר ליישוב ואם אין שם כהן שובר עליהן ומביאן מפני הפסד תרומה אמר ליה שני תרומה דטבילא ולא סגי דלא מפריש ליה והרי מתנות דלא טבילן ותניא מקום שנהגו לפשוט את הראש לא יפשוט את הלחי למלוג בעגלים לא ימלוג את הזרוע ואם אין שם כהן מעלין אותן בדמים ואוכלן מפני הפסד כהן (ה) אמר ליה שני הני דנתינה כתיבה בהו אלא האי תעזוב יתירא דכתיב למה לי למפקיר את כרמו ולשחר השכים ובצרו וכן הילכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |