שאילתות דרב אחאי/סו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ויקהל
שאילתא דמחייבין דבית ישראל דאילו בזמן דאיכא צערא בעלמא (א) מיחייבינן למיתב בתעניתא ולענויי נפשין דכד יתבין בתעניתא ישראל ומענן נפשייהו לאלתר עני להון הקדוש ברוך הוא דהכי אשכחן ביום הכפורים דכתיב ועניתם את נפשותיכם וכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ב) ומחייבינן לעיוני בסדיקי דהכי אשכחן בעזרא דגזר תעניתא ועיין בסריקי דכתיב ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנותיכם לבניהם ואם תשאו מבנותיכם לבניכם ולכם. מאן דקביל תעניתא מיבעי ליה לקבולי מבעוד יום (ג) וצריך לאדכורי ענינו ה' ענינו והיכא מקביל עליה בתפלת המנחה דאמר שמואל יחיד שקיבל עליו תענית צריך להזכיר ענינו ה' ענינו בתפלת מנחה בשומע תפלה (ד) ומאן דקבל תרי יומי תעניתא כיון דיתיב כל יומא אף על גב דברא ואכיל ושתה ולמחר נמי קביל תעניתא צריך לאדכורי ענינו ה' ענינו:
ברם צריך אילו מאן דקביל עליה תעניתא ומיתב בה לאורתא מי צריך אדכורי ענינו ה' ענינו אי לא או דילמא כיון דלילא מיממא הוה (ה) הוה ליה כמתענין לשעות ולא צריך. בריך שמיה דק"בה אימור כך תנו חכימיא במתניתא דילנא תנו רבנן רבי אליעזר אומר ישאל אדם צרכיו קודם ואחר כך יתפלל שנאמר תפלה לעני כי יעטוף ר' יהושע אומר יתפלל אדם קודם ואחר כך ישאל את צרכיו שנאמר אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אמר רבי יהושע אמר שמואל (עא)(ו) הלכה כדברי חכמים אמר רב חייא בר אשי אמר רב אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומרה בברכת החולים ואם צריך פרנסה אומרה בברכת פרנסה אמר רב יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר בסוף כל ברכה מעין הברכה אומר ואמר רבי יהושע בן לוי אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה (ז) אם בא לומר כסדר כל ברכה כסדר של יום הכפורים אומר דרש רבי שמלאי לעולם יסדיר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל שנאמר ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותך וכתיב אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ואמר ר' יוחנן (ח) תשובה ורחמים מבטלין את הגזירה שנאמר ושב ורפא לו איזהו דבר שצריך רפואות הוי אומר זה גזר דין מתיבי שב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו מביא אילי נביות שבעולם אין מוחלין אמר ליה הכא במאי עסקינן ביחיד אבל בציבור מוחלין ת"ש תמיד עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה כיצד בזמן שהיו ישראל צדיקים בראש השנה ופסקו להם גשמים מרובין וחזרו בהן לפחות מהן אי איפשר שכבר נגזרה גזירה אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן ועל הארץ שאינה צריכה להן על ההרים ועל הגבעות עתים לטובה כיצד בזמן שישראל רשעים בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים להוסיף עליהם אי איפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ שצריכה להן קא תני מיהת שכבר נגזרה גזירה אמרי שאני התם דאיפשר על הארץ שצריכה להן מיתיבי יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים ויצעקו אל ה' בצר להם יקם סערה לדממה ותניא פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות באכין ורקין שבתורה לומר לך צעקה לפני גזירה נענה לאחר גזירה לא נענה (ט) הכא נמי אינון יחידין נינהו לגבי כולי עלמא. ת"ש שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך נטפל לה רבי יוסי הכהן ואמר לה בתי אמשול ליך משל למה הדבר דומה לאדם שלווה מעות מחבירו וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך ועבר הזמן ולא נתן לו בא לפני המלך ואמר לו אדוני המלך מחול שנשבעתי בשמך אמר לו עלבוני מחול לך (לך) ופייס את חבירך הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר וכאן בעבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו ועד שבא רבי עקיבא ולימד כאן קודם שנתחתם גזר דין וכאן לאחר שנתחתם גזר דין הכא נמי ביחיד ויחיד גופיה תנאי היא דתניא שנים שעלו למטה וחוליין שוה זה ירד וזה לא ירד וכן שנים שעלו לגירדון לדין ודינן שוה זה ניצל וזה לא ניצל מפני מה זה ניצל וזה לא ניצל מפני מה זה ירד וזה לא ירד ומפני מה זה צעק ונענה וזה צעק ולא נענה לומר לך זה שהתפלל תפלה שלימה נענה וזה שלא התפלל תפלה שלימה לא נענה רבי אליעזר אומר כאן לפני גזירה וכאן לאחר גזירה (י) אמר רבי יצחק יפה צעקה לאדם בין לפני גזירה ובין לאחר גזירה שנאמר ויעבור ה' על פניו מלמד שנעשה הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור היורד לפני התיבה ואמר לו למשה משה בשעה שישראל חוטאין לפני עשה לפני כסדר הזה ואני מוחל להן ה' ה' אל רחום וחנון אמר הקדוש ברוך הוא למשה אני הוא קודם שיחטא אדם ואני הוא לאחר שיחטא אמר רב יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאין חוזרות מלפני ריקם (עב)אמר רבי שמואל בר נחמני משמיה דרב (יא) מניין לגזר דין של ציבור שחוזרת שנאמר ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו וכתיב בתריה והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו והא כתיב דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ההוא ביחיד (יב) אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה צעקה לאדם בין לפני גזירה ובין לאחר גזירה וצריך למיתב בתעניתא אמר רב יהודה אמר רב לוה אדם תעניתו ופורע ולעניין שאילתא ת"ש דאמר רבי זעירי אמר רב הונא (יג) יחיד שקיבל עליו תענית שני ימים זה אחד זה אף על פי שאכל ושתה מתפלל של תענית לן בתעניתו אינו מתפלל תפלת תענית וכן הילכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |