שאילתות דרב אחאי/י
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וירא
שאילתא דמחייבין דבית ישראל לממהל מהילותא בתמניא יומי (א) והיכא דנולד כשהוא מהול לאטופי מיניה דם ברית דתניא ערלתו ערלתו ודאי דוחה שבת ולא הנולד כשהוא מהול דוחה השבת שבית שמאי אומר צריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה וב"ה אומר אין צריך ר' שמעון בן אלעזר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית דאתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר וקיימא לן הלכ' כרב באיסורי רב אדא בר אהבה אתיליד ליה ההוא ינוקא כשהוא מהול אהדריה אתריסר מהולי עד דשוייה כרות שפכה אמר תיתי לי דעברי אדרב למימרא הלכתא כרב (ב) ועובד כוכבים לממהל בר ישראל פסול דכתיב המול ימול ואע"ג דמהול ערל הוא (ג) ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מהלוה לדידיה משום דאיכא משפחה דרפי דמא כדמהיל דמי דתנן קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי אומות העולם:
ברם צריך אשה מה היא לממהל אמרינן ישראל אף על גב דלא מהלין כמאן דמהילין דמו (ד) הני מלי גברי דבני מילה אינון אבל נשים לא אע"ג דלאו איכא ערלה מידי דהוה אעובד כוכבים מהול או דלמא שום ישראל מהולין מתקרן לא שנא גברי ולא שנא נשי ת"ש דאתמר מנין למילה בעובר כוכבים שהיא פסולה דרא בר פפא אמר משמיה דרב ואתה את בריתי תשמו' ור' יוחנן אמר המול ימול ואמרינן מאי בינייהו אשה למאן דאמר המול ימול איכא ולמאן דאמר ואתה את בריתי תשמר ליכא דהא לא מפקדא אמילה ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן (ה) אי נמי מפסק הלכתא בנולד כשהוא מהול כרב ואי נמי כי דחי שבת מילה גופה אבל מכשיריה לא כדתנן כלל א"ר עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה שבת:
ברם צריך מהו לומר לא"י ואתויי לבר מערובא ת"ש דההוא ינוקא דאשתפוך חמימי אמר להו רבא לייתי לי' מגו ביתאי א"ל אביי והא לא ערבינן א"ל לסמוך אשתוף אמר ליה והא לא שתיפו אמר להו אמרו לא"י ולייתיה אמר אביי בעינא לאותוביה למר ולא שבקן רב יוסף דאמר לי רב כהנא דכי הואי בי רב יהודה כל מילי דאוריתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה מלתא דרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא בתר כן אמר לי מאי בעית לאותוביה אמר לי הזאה שבות ואמירה לא"י שבות ואין דוחה את השבת א"ל (ו) ומי לא שני לך בין שבות דאית ביה מעשה ובין שבות דלית ביה מעשה הכא דבור בעלמא הוא דכתיב ודבר דבר דבור אסור הרהור מותר (ז) ומשרא דשאלתא הכי וכי מהלינן ביממא אבל בליליא לא ואפילו מילה שלא בזמנה ביום אין בלילה לא דתניא ביום השמיני אין לי אלא הנמול לשמונה שיהא נמול ביום מניין לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר (ח) ושאר כל הנמולין שלא יהו נמולין אלא ביום ת"ל וביום אי נמי כי לא דחו מכשירים דקמי מילה אבל בתר דמהיל אשתפוך חמימי או אבדור סמני סכנה היא ומחללינן עליה שבתא (ט) התם הוא דאשתפוך חמימי או אבדור סמניה קמי דנמהול דאמרי' תדחה מילה למחר דלא איכא סכנתא אבל היכא דאשתפוך חמימי ואבדור סמניה בתר דאימהיל משום סכנתא (י) מחללינן עליה שבתא:
ברם צריך יום שלישי למילה שחל להיות בשבת מהו הלכתא כרבי אלעזר ב"ע דאמר סכנה הוא ומחממין לו בשבת או דלמא הלכתא כרבנן דאמרי לאו סכנה היא ואין מחממין לו חמין בשבת אם ת"ל הלכה כר' אב"ע דאמר מחממין לו חמין בשבת להרחצת כל גופו או דילמא להרחצת מילה בלבד ת"ש דכי אתא רבין אמר רב אסי אמר ר' אב"ע ואמרי לה א"ר יוחנן הלכה כר' אב"ע בין הרחצת מילה בין הרחצת כל גופו בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שלא הוחמו בשבת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |