שאילתות דרב אחאי/ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא (א) דמחייבין דבית ישראל לצלויי תלתא זימני ביומא שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואמר רבי יוסי ב"ר חנינא תפלות אבות תיקנום אברהם תיקן תפלת שחרית שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ואין עמידה אלא תפלה שנאמר ויעמוד פנחס ויפלל יצחק תיקן תפלה של מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב (יג)(ב) ואין שיחה אלא תפלה שנא' אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד יעקב תיקן תפלה של ערבית שנאמר ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנא' ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאלמלא לא הקדים אברהם אבינו תפלה בין בית אל ובין העי לא נשתייר משונאיהם שריד ופריט (ג) ומנלן דצלי אברהם אבינו בין בית אל ובין העי שנאמר וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם תחלה בתחלה בין בית אל ובין העי אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה ויקרא שם אברם בשם ה' ריש לקיש אמר כל המתאמץ בתפלה שלמטה לא יהיו לו צרים למעלה שנאמר היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח ר' יוחנן אמר לעולם יבקש אדם רחמים (ד) שיהו הכל מאמצין כחו מלמטה ושלא יהו לו צרים מלמעלה וכד מצלי מתבעי למיקם באימתא (ה) דאמר רב חסדא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא המתפלל צריך שיראה את עצמו כאילו שכינה שרוייה כנגדו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט ומיתבעי ליה לכווני דעתיה דתני' (ו) המתפלל צריך שיכוין לבו אבא שאול אומר סימן לדבר דכתיב תכין לבם תקשיב אזנך ומיתבעי ליה (ז) לצלויי בהדי ציבורא דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אין תפלתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור שנאמר ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין רב (ח) נחמן בר יצחק אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא בעת רצון עניתיך תניא נמי הכי רבי יונתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס כביר כח לב אמר ר' יוחנן בתחלה הוא אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף אומר יהיו לרצון אמרי פי (ט) ומצוה לצלויי צלותא דצפרא עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום הני מילי לוותיקים אבל לכולי עלמא כדתנן תפלת השחר עד חצות ר' יהודה אומר עד ארבע שעות:
ברם צריך הילכתא כרבנן או כר' יהודה הילכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים או דילמא הלכה כרבי יהודה (י) דכתיב ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה (יד)עד ארבעי שעי קרו אינשי בקר עד פלגיה דיומא לא קרו אינשי בקר ת"ש דאמר רב כהנא הלכה כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה ועל תמיד של שחר שהיה מתקרב עד ארבע שעות אלמא עד ארבעי שעי קרו אינשי בקר וכן הלכתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |