שאגת אריה החדשות/דיני חדש/יא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאגת אריה החדשות דיני חדש יא

סימן יא

שאלה אם מותר לשתות שכר הנעשה משעורים ושבולת שועל של חדש קודם הנף או שמא אסורין לשתותן עד אחר יום הנף שהותר החדש:

תשובה בחולין פ' העור והרוטב (ד' ק"כ) תניא בפשיטות הטבל והחדש וההקדש והשביעית והכלאים כולן משקה היוצא מהם כמותן ואמרינן התם מנלן וכי תימא לגמור מהנך כלומר מחלב וחמץ ונבלה דילפינן התם מקרא דכתיב נפש גבי כל חד לרבות את השותה מה להנך שכן איסור הבא מאליו הוו תינח היכא דאיסור בא מאליו היכא דלאו איסור הבא מאליו מנלן גמרינן מביכורים הרי חדש משקה היוצא ממנה כמותה וא"כ שכר של חדש אסור וכן פירש רש"י החדש קודם שקרב העומר ועושה שכר מן השעורים ע"כ והרמב"ם פסק בפרק יו"ד מהלכות מאכלות אסורות הטבל והחדש וההקדש וספיחי שביעית והכלאים והערלה משקין היוצאין מפירותיהן אסורין כמותן ואין לוקין עליהן חוץ מיין ושמן של ערלה ויין של כלאי הכרם שלוקין עליהם כדרך שלוקין על זיתים וענבים שלהם ע"כ וקשה לי אמאי אין לוקין עליהם באותן איסורים דאיסור הבא מאליו כגון טבל וחדש ושביעית והרי גמרינן להו במה מצינו מחלב וחמץ ונבילה דיליף להו מקראי לרבות את השותה והני קראי דרשות גמורות הן ומחייבין עליהם דהא גבי חמץ תני' התם המחה וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת ותני' המחה את החלב וגמעו חייב כדאמרינן התם ומדקמחייב עליהן כרת ש"מ דדרשא גמורה היא ואם כן הוא הדין הא דתני' גבי נבלת עוף טהור המחוה באור טמא וילף לה נמי מנפש דרשא גמורה היא דכמו דנפש דגבי חמץ וחלב משמע כל דבר המיישב דעתו של אדם ואפילו שותה הוא הדין האי נפש דגבי נבלת עוף טהור יש לדרוש כן ומהני תלת איכא למילף לכל איסורין שבתורה היכא דהוי איסור הבא מאליו דהא ליכא למיפרך מידי כדאמר שם. ונ"ל דהיינו טעמא דאין לוקין על משקה שלהן משום דאמרינן התם אהא דקאמר גמרינן מביכורים וביכורים גופייהו מנלן דתני ר' יוסי פרי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא ותרומה גמרינן מדאיתקש לבכורים דאמר מר ותרומת ידך אלו בכורים ופריך מה לתרומה וביכורים שכן חייבין עליהם מיתה וחומש ומשני אלא אתי' מתרומה וחד מהנך או מביכורים וחדא מהנך ואמרינן התם הא דתנן דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתוניות ושאר מיני פירות של תרומה ר' אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר במאי פליגי בדון מינה ומינה קמיפלגי דר' אליעזר סבר דון מינה ומינה מה ביכורים משקין היוצא מהן כמותן אף תרומה נמי משקין היוצא מהן כמותן ומינה מה ביכורים אפילו שאר מינין אף תרומה נמי אפילו שאר מינין ור' יהושע סבר דון מינה מה ביכורים משקין היוצא מהן תרומה משקין היוצא מהן כמותן ואוקי באתרה מה דקדשים בתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא אף משקין היוצאין ממנו כמותן תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא והא דתנן אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני ר' יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר לה לביכורים מתרומה והא דתנן אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזתים ומן הענבים מני ר' יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר לה לביכורים מתרומה והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מביכורים זו היא סוגיות הגמרא וכיון דלפי המסקנא גמרינן לערלה בפרי פרי מביכורים למשקין היוצא מהן דלאו כמותן לר' יהושע חוץ מתירוש ויצהר לחודי' והרי ערלה הוי לי' איסור הבא מאליו ואפילו הכי משקין היוצא מהן לאו כמותן גמרינן נמי מיני' לטבל וחדש והקדש, ושביעית וכלאים דמשקין היוצא מהן לאו כמותן ואע"ג דלר' אליעזר שאר מי פירות של תרומה נמי משקין היוצא מהן כמותן וה"ה לביכורים וערלה וא"כ בכל הני איסורין דאמרן נמי משקין היוצא מהן כמותן מ"מ הלכה כר' יהושע חדא דקי"ל ל' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע ועוד שהרי סתם לן תנא כוותי' דר' יהושע בפ' י"א ממסכת תרומות דבתר דתנן התם פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע תנן בתר הכי אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים ואין מביאין ביכורים משקין אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים וטעמא משום דגמר לערלה מביכורים וביכורים מתרומה והוי לי' מחלוקת ואח"כ סתם וקי"ל הלכה כסתם:

מ"מ קשה לי כיון דר' אליעזר ור' יהושע פליגי בדון מינה ומינה וסבירי ליה לר' אליעזר דון מינה ומינה הכי הלכתא דהכי אמרינן בפרק י' דזבחים (צ"א) אמר שמואל לדברי ר"ט המתנדב שמן קומצו ושיריו נאכלין מ"ט אמר קרא קרבן מנחה מלמד שמתנדבין שמן וכי מנחה מה מנחה קומצה ושירו' נאכלין אף שמן קומצה ושירי' נאכלין ואמרינן כתנאי שמן לא יפחות מלוג ר' אומר שלשת לוגין במאי קא מפלגי אמרוה רבנן קמי דרב פפא דון מינה ומינה ואוקי באתרא איכא בינייהו דרבנן סברי מה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין ומינה מה מנחה לוג שמן אף כאן לוג שמן ומה מנחה קומצה ושיריה נאכלין אף שמן קומצה ושירי' נאכלין ואידך ממנחה מה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין ואוקי באתרא כנסכין. מה נסכין שלשת לוגין אף שמן שלשת לוגין, ומה נסכין כולן לספלין אף שמן כולן לאישין וכיון דשמואל דהוא אמורא כרבנן סבירא ליה דדון מינה ומינה הכי הלכתא ועוד קשה לי על הרמב"ם דידי' אדידי' שהרי בפרק י"ז מהלכות מעשה קרבנות כתב אין מתנדבין ולא נודרין פחות מלוג שמן שאין לך מנחה פחותה מעשרון והיא צריכה לוג א' שמן ע"כ הרי שפסק כמאן דאמר דון מינה ומינה ועוד קשה לי על הרמב"ם שהרי בפרק ד' דמסכת שבועות (דף ל"א) אמרינן דהא דתנן גבי שבועות הפיקדון בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד מפי עצמו ומפי אחרים אינו חייב עד שיכפור בו בב"ד דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בין מפי עצמו ובין מפי אחרים כיון שכפר בו חייב מושבע מפי אחרים לרבנן מנלן דחייב לאו דגמירא לה מעדות וש"מ בדון מינה ומינה פליגי וסבירא ליה לר' מאיר דון מינה ומינה ורבנן דון מינה פקדון מעדות למושבע מפי אחרים ואוקי באתרא מאחר שהבאתה מפי אחרים לכלל שבועות הפקדון העמידוהו בתורת שבועת הפקדון שאין שבועה בב"ד מפורש בה והרי פסק הרמב"ם בר"פ זיין מה"ש התובע את חבירו בממון שאם הודה בו יהי' חייב לשלם וכפר ונשבע או שהשביעו התובע וכפר ה"ז הנתבע הוא חייב בשבועת הפקדון אע"ג שלא ענה אמן. שבשועת הפקדון אחד הנשבע מפי עצמו ואחד שהשביעו אחר וכפר אע"פ שלא ענה אמן חייב שכפירתו אחר שהשביעו כענית אמן ע"כ. הרי שפסק כחכמים דסבירא להו דון מינה ואוקי באתרא והיינו כמו שפסק גבי משקין היוצאין מן האיסור וכר"י וזה סותר מה שפסק גבי נדבת שמן כמ"ד דון מינה ומינה ונחזור לנידון שלנו דכיון דשמואל שהוא אמורא ס"ל כר' אליעזר דון מינה ומינה א"כ בבכורים ובערלה משקין היוצא מהן הרי הוא כמותן וזה תימה על הרמב"ם שפסק בפרק יו"ד מהלכות מ"א דאין משקין שלהם כמותן ועוד יש לתמוה עליו אפילו למה דפסק כר"י לא אתי לדידיה שפיר שהרי תני ר' יוסי פרי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה הביא ענבים ודרכן מנין תלמוד לומר תביא וכר' יהושע אתי' וע"כ לא קא מרבי מתביא אלא היכא דהביא ענבים דהיינו שקרא שם בכורים קודם שדרכן ואח"כ דרכן אבל להביא ולקרות עליהם שם בכורים אחר שדרכן לא והרי הרמב"ם כתב בפרק ב' מהלכות בכורים אין מביאין בכורים ממשקים חוץ מזיתים וענבים בלבד שנאמר פרי האדמה ולא משקה ואם הביא משקין אין מקבלין ממנו ע"כ הרי אינו ממעט מפרי אלא משקה משאר פירות ולא של זיתים וענבים ואלו ר"י ממעט אפילו משקה של זיתים וענבים נמי מפרי אלא שאם הביא ענבים ודרכן מרבה מתביא וה"ה אם הביא זיתים ודרכן דינם כמו ענבים אבל בשאר פירות אפילו הביא פרי ודרכן לא משום דגמר לבכורים מתרומה ובתרומה ס"ל דון מינה ומינה ובפירש המשנה שם במסכת תרומות כתב אהא דאין סופגין את הארבעים ואין מביאין בכורים משקה וז"ל וכמו כן מי שלקח פירות ערלה והוציא מהם משקה וישתה אותו המשקה אינו חייב מלקות מן התורה אלא אם הוא משקה הענבים או הזיתים כי כן מנהגם היה להוציא מהם משקה ומה שאמרנו כי הבכורים מביאין אותן יין ושמן הוא לדעת ר' יהודא יהושע] כי הוא למד הביכורים מן התרומה וכן אמר מני ר' יהודא יהושע דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר לה ביכורים מן התרומה ואין הלכה כר' יהודא [יהושע] ע"כ וזה תימא גדול מה שכתב שאין הלכה כר' יהודא יהושע ואלא כמאן הלכה על כרחך כר' אליעזר בר פלוגתי' דסבירא ליה דון מינה ומינה ולדידי' מביאין ביכורים משקה מכל הפירות שחייבין בביכורים וא"כ הוא הדין היו סופגין את הארבעים משום ערלה על משקה היוצא משאר פירות נמי והוי ליה למכתב שאין הלכה נמי בהא דאין סופגין את הארבעים משום ערלה כו' כסתם משנה משום דאתיא כר"י ועוד בההיא פלוגתא דשאר מי פירות של תרומה פסק שם הלכה כר"י דפוטר א"כ הוא הדין לענין ביכורים נמי הלכתא כוותיה ועוד קשיא שבתחלת דבריו כתב ומה שאמרו כי הביכורים מביאין אותו יין ושמן הוא לדעת ר"י משמע שבא להשמיענו שיין ושמן הוא לדעת ר"י דאלו להחולק עליו אפילו יין ושמן אינו מביא ביכורים והא ליתא שהרי לדעת ר' אליעזר החולק על ר' יהושע מביאין ביכורים מכל מי פירות שחייבין בביכורים אבל לדעת ר"י אין מביאין ביכורים אלא מיין ושמן בלבד ולא משאר מי פירות והכי הוי ליה למכתב כי הביכורים אין מביאין אותו אלא יין ושמן בלבד הוא לדעת ר"י דהוי משמע דאלו לדעת ר"א החולק עליו מביאין ביכורים מכל מי פירות נמי ובסוף מסכת חלה תנן יוסף הכהן הביא ביכורים יין ושמן ולא קבלו ממנו וכתב שם הרמב"ם ואמרם, הביא ביכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו היא הסברא [הסבה] האמיתית ועוד יתבאר לך זה בביכורים שאין מביאין ביכורים משקין והמאמר שכתבנו לך בתרומות אין מביאין ביכורים משקין אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים בלבד הוא דעת ר"י לבדו שהוא למד ביכורים מתרומות כאשר ביארנו בגמרא וכבר זכרנו זה בתרומה כו' הרי שכתב מפורש להדיא דאיכא מאן דפליג על ר"י וס"ל דאפילו מיין ושמן אין מביאין ביכורים ותימא אדרבא מאן תנא דפליג על ר"י ר' אליעזר הוא ולדידי' מביאין ביכורים אפילו משאר משקין והנה לא מצאנו בגמרא שום חולק אהא דתניא פרי אתה מביא כו' דשמע מינה דעכ"פ איכא משקה דקדשי ביכורים ובירושלמי רמי לה הא דיוסף הכהן הביא ביכורים יין ושמן ולא קבלו ממנו אההיא דמסכת תרומות ומשני תפתר שלקטן משעה ראשונה על מנת כן וכאן לא לקטן משעה ראשונה על מנת כן הלכך דברי הרמב"ם בחיבורו ובפירש המשנה קשיין להולמן מכל מקום לענין שאלה דשאילנא קדמי כן דהיכי פסק הרמב"ם כר"י דסבירא ליה דון מינה ואוקי באתרא. והרי סבירא ליה לשמואל בפרק עשירי דזבחים כמאן דאמר דון מינה ומינה יש ליישב דוודאי בכל דוכתא קיימא לן דון מינה ומינה וכדשמואל והכא גבי משקה דתרומה שאני דהא איכא למידק למאי דמפרש הש"ס טעמא דר"א דמחייב אשאר מי פירות של תרומה חומש משום דסבירא ליה דון מינה ומינה מה ביכורים משקין היוצא מהן כמותן אף תרומה משקין היוצא מהן כמותן ומינה מה ביכורים אפילו שאר מינים אף תרומה אפילו שאר מינים ור"י סבירא ליה דון מינה כו' ואוקי באתרא מה משקין דקדשים בתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא אף משקין היוצאין מהן כמותן תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא ומדקאמר לר"א דסבר דון מינה ומינה מה ביכורים אפילו שאר מינים אלמא משמע דהא תביא דאמר רחמנא גבי ביכורים לרבות משקין היוצאין מהן כל המשקין דקדשי בבכורים משמע ולא ילפינן תרומה מביכורים במינה ומינה גבי תרומה אפילו שאר משקין במשמע ולא היוצא מן הזיתים וענבים לחוד ואפילו ר"י מודה בהא דאי הוה ילפינן תרומה מביכורים במינה ומינה דכל המשקין גבי תרומה במשמע כמו גבי ביכורים אלא דס"ל דון מינה ואוקי באתרא מ"מ לכולי עלמא מינה דביכורים כל המשקין במשמע אפילו של שאר מינים וא"כ במסקנא דקאמר והא דתנן אין מביאין ביכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים וענבים בלבד מני ר"י היא דאמר דון מינה ואוקי באתרא וגמר לה לביכורים מתרומה והדר גמר לערלה בפירי פירי מביכורים איך גמר לביכורים מתרומה ניהי דס"ל דלא גמרינן מינה ומינה מינה גופא וודאי ילפינן א"כ כיון דמינה דביכורים כל המשקין במשמע אפילו של שאר מילי אמאי אין מביאין ביכורים משקה ואי האי מינה דביכורים דרבי רחמנא תביא מסתמא לאו כל המשקין במשמע פשיטא דהא איכא למימר דלא רבי אלא זיתים וענבים בלבד ולא דמי לתרומה דתירוש ויצהר בהדיא כתיב בה א"כ מאי מינה ומינה או מינה ואוקי באתרא שייך הכא דכיון דמינה אין כאן מינה ומינה מניין אלא וודאי הכי פירושו דוודאי האי תביא דרבי רחמנא למשקה היוצא מהן גבי ביכורים שיהיה כמותן אי לאו הקישא דתרומת ידך דאיתקשו ביכורים לתרומה לכל מילי ע"כ האי תביא מרבה אפילו משקה של שאר מילי נמי דמהיכי תיתי לחלק בין משקה למשקה כיון דקרא סתמא כתיב משום הכי ס"ל לר' אליעזר דגמרינן מינה ומינה ור"י בכל מקום נמי ס"ל דון מינה ומינה עדיף מדון מינה ואוקי באתרא וכדאמרינן גבי מתנדב יין בזבחים ושבקינן לדון מינה ואוקי באתרא וגמרינן בדון מינה ומינה דעדיף טפי והכא שאני שהרי על ידי שאתה דן בדון מינה ואוקי באתרי' אין סופך לסתור את דון מינה ומינה שהרי ר"י (דס"ל) דון מינה ואוקי באתרי' מה משקין דקדשים בתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא אף משקין היוצא מהן כמותן נמי תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא וכיון דבתרומה תירוש ויצהר לחוד א"כ ממילא הדר איכא למיגמר ביכורים מתרומה דהא איתקשו להדדי והשתא ממילא גלי' לן האי הקישא דתרומה וביכורים להדדי על תביא דכתב רחמנא גבי ביכורים למשקין היוצא מהן כמותן דבזיתים וענבים לחוד מיירי כמו גבי תרומה דילפינן לה מיניה וביה דמה משקין דקדשים בתרומה תירוש ויצהר אין כו' אף משקין היוצא מהן נמי הכי והוא הדין גבי ביכורים ע"כ לא רבי מתביא אלא משקין לחוד כיון דאתקיש לתרומה ואין ראי' מדסתם לן קרא בריבוו' של תביא שמע מיניה דכל המשקין במשמע דמהיכי תיתי לחלק כיון דקרא סתמא כתיב דאין זה סתמא אלא כמפורש בהדיא דהא תביא תירוש ויצהר לחוד קא מרבה כיון דכבר קא משמע לן קרא מתרומת ידך דאתקשו ביכורים ותרומה להדדי ובתרומה מסתברא למילף מיניה וביה דאין משקין היוצא בהם כמותן אלא תירוש ויצהר לחוד ולא של שאר מינים הוא הדין ביכורים נמי הכי בע"כ דאי סלקא דעתך גבי ביכורים שאר מילי נמי במשמע והרי בכל התורה קיימא לן דון מינה ומינה וא"כ בתרומה נמי שאר מילי במשמע בע"כ וא"כ אתה עוקר את מידת דון מינה ואוקי באתרי' לגמרי מכאן דהא אוקי באתרי' דתרומה תירוש ויצהר אין שאר מילי לא דמה משקין דקדשי בתרומה כו' אבל עכשיו שאתה דורש בדון מינה ואוקי באתרי' דבתרומה תירוש ויצהר אין ותו לא אין אתה עוקר את מידת דון מינה ומינה מכאן שהרי כיון שלא אמרו גבי תרומה שיהא משקין היוצאין מהן כמותן אלא תירוש ויצהר לחוד דומיא דמשקין דקדשי בתרומה ממילא האי תביא דרבי רחמנא גבי ביכורים אינו אלא למשקין תירוש ויצהר לחוד כמו לגבי תרומה דהא אתקשו להדדי ואף על גב דקרא סתמא כתיב תביא מכל מקום סמוך קרא אהיקשא. דאי אפשר לך לרבות אלא משקין דתירוש ויצהר בלבד וא"כ אין אתה עוקר מידת דון מינה ומינה מכאן שהרי ע"י שאתה אומר דון מינה ואוקי באתרי' אין משקין היוצא מהן כמותן גבי ביכורים גופייהו אלא של תירוש ויצהר לחוד וא"כ אפילו מינה ליכא מינה ומינה מניין אבל גבי מתנדב יין בזבחים דע"כ אי אפשר לקיים שניהם, דאם אתה דורש באוקי באתרי' א"כ אתה סותר ומבטל את דון מינה ומינה וכן להיפך אפילו ר"י מודה דדון מינה ומינה עדיף וכדשמואל כן נראה לי נכון ומכל מקום אכתי תקשה דברי הרמב"ם בשבועו' דדיינין בדון מינה ואוקי באתרי' אדבריו דגבי מתנדב יין אהדדי דס"ל דון מינה ומינה אף על גב דבתרווייהו אי דיינת את מידת אחד מהן אתה סותר את חברתא בע"כ וגם שאר תמיהות שכתבתי למעלה שבחיבוריו ובפירוש המשנה במקומו עומדת עוד יש לי לתמוה על מה שכתב בפ' י' מהלכות מאכלות אסורות דקא חשיב ששה איסורין שמשקין היוצא מהן כמותן ואין לוקין עליהן חוץ מיין ושמן של ערלה ויין של כלאי הכרם שהיו לוקין עליהן אמאי נקט ערלה וכלאי הכרם לחוד הא בהקדש נמי שייך יין ושמן ולילקו נמי איין ושמן דהקדש בשלמא שביעית אינו אלא עשה בעלמא ולא שייך גבי' מלקות וכן טבל תירוש ויצהר בהדיא כתיב גבי תרומה ובחדש לא שייך יין ושמן אבל הקדש קשה אמאי לא חשיב ליין ושמן דידיה. דאף על גב דלאו איסור הבא מאיליו הוא הא ילפינן מתרומה וביכורים דאפילו לר"י בזתים וענבים משקין היוצא מהן כמותן מעתה נבא לעיקר הנידון הנה דעת הרמב"ם דאין לוקין על המשקין של טבל חדש הקדש ושביעית וכלאים חוץ מערלה וטעמא דמילתא נ"ל כיון דלמסקנא ילפינן לערלה פרי פרי מביכורים דאין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא היוצא מן הזתים ומן הענבים ואע"ג דאיסור הבא מאיליו ה"ה לכל איסורין הבאין מאליהן כ"ש איסור שאינו בא מאליו דאין לוקין על משקין היוצא מהן וכר"י ומכל מקום אפילו ר' יהושע מודה דבחלב וחמץ ונבילה דרבי רחמנא נפש לרבות את השותה דע"כ הא דילפי' להו מנפש לרבות את השותה אליבא דר"י גמרינן להו דאלו לר' אליעזר למה לי' לנפש גבי דידהו לילפינן להו מתרומה וביכורים וערלה לחומרא כמו שילפינן לכל איסורין שבתורה לר"י מערלה אלא וודאי שמע מינה דהא דאמר גבי הני תלתא נפש לרבות השותה ר"י היא וכן פסק הרמב"ם גופא בריש פרק א' מהלכות חמץ ומצה כל האוכל כזית חמץ בפסח כו' במזיד חייב כרת שנאמר כי כל אוכל חמץ ונכרתה בשוגג חייב קרבן חטאת קבוע אחד האוכל ואחד הממחה ושותה ע"כ וכ"כ בפ"ג מהלכות שאר אבות הטומאות האוכל מנבילת עוף טהור כו' או שהמחה את החלב באור וגמעו הרי זה טמא כאוכל מבשרם שהשותה בכלל ע"כ ויש לתמוה עליו ז"ל קצת דבפרק ז' מהלכות מאכלות אסורות גבי חלב לא כתב הא דתניא המחה את החלב וגמעו חייב ונחזור לעניננו הרי לדעת הרמב"ם בכל איסורין שבתורה משקין היוצא מהן אין לוקין עליהן משום דגמרינן להו מערלה חוץ מן היוצא מזיתים וענבים של ערלה מכל מקום קשה לי על זה דמאי חזית דאזלת לקולא למילף כל איסורין שבתורה מערלה אדרבא ניזיל לחומרא למילף כל איסורין שבתורה מחלב וחמץ ונבילות עוף טהור דמשקין היוצא מהן כמותן דהא קולא וחומרא לחומרא מקשינן ולא הוי שלשה כתובים הבאים כאחד דהא מיצרך צריכא כדאמרינן בגמרא והא נמי ליכא למימר דבאמת כל איסורין שבתורה היכא דלאו איסור הבא מאיליו גמרינן למשקין היוצא מהן כמותן מהני תלת חוץ מערלה לחוד שמשקין היוצא מהן לאו כמותן אע"ג דאיסור הבא מאיליו הוא משום דמייתי לערלה פרי פרי מביכורים דא"כ דערלה קל מכל איסורין שבתורה לענין משקין היוצא מהן תיקשי לך הא דיליף רשב"י בסוף פרק קמא דקידושין (דף ל"ח) דערלה נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ קל וחומר מחדש דאין איסורן איסור הנאה כו' הא איכא למיפרך מה לחדש שחמור שכן משקין היוצא מהן כמותן תאמר בערלה דקל שכן משקין היוצא מהן לאו כמותן וה"נ יליף בפ' א"ע (דף מ"ב) ממשרת ליתן טעם כעיקר ויליף לה מיניה בקל וחומר לערלה (צ"ע עוד בהעתקות אחרות אולי נמצא סוף התשובה זו):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף