שאגת אריה/עה
|
< הקודם · הבא > |
ואכתי יש לי לעיין חולה שאין בו סכנה אי מותר לאכול ולשתות אוכלין ומשקין שאינן ראויין ביה"כ לרפואה כדשרי התם בשלא כדרך הנאתן לרפואה גבי רבינא (פסחים כה) דהוי שייף לברתיה בגוהרקי דערלה דקאמר התם בל"ב מידי דרך הנאתן עבידנא ושרי לרפואה וראיתי להר"ן שכתב שם ראיתי מי שכתב דמתרפאין בכל איסורי הנאה של דבריהן כגון חמץ שעבר עליו הפסח וכלאי הכרם בח"ל אפי' חולה שאין בו סכנה מיהו לענין אכילה אין לנו דאיפשר שעשאן כשל תורה שלא להתרפאות בהם שלא במקום סכנה ע"כ ומדלמדו דמתרפאין באיסורי הנאה דדבריהן מדמתרפאין בשלא כדרך הנאתן ואפ"ה ס"ל דלענין אכילה אין לנו ש"מ דס"ל דשלא כדרך אכילתן דאסור באיסור תורה מדבריהן אין מתרפאין בחולה שאין בו סכנה א"כ ה"נ אסור ביה"כ בשאינן ראויין לאכילה ושתיה בחולה שאין בו סכנה או איפשר דבשאינן ראויין שרי טפי דאין שם אוכל ומשקה עליהם הואיל ואינן ראויין וה"ל עפרא בעלמא אבל בשלא כדרך אכילתן שם אוכל עליו לפיכך חמיר טפי דהא ביה"כ בשלא כדרך אכילתן אסור וחייב עליו כרת וכמש"כ בסימן שאח"ז ואילו על שאינן ראויין פטור עליהן. וה"נ בשר בחלב וכלאי הכרם לוקין עליו אפי' בשלא כדרך אכילתן והנאתן כדאמר שם בפ' כ"ש ואילו בשאינן ראויין מסתבר' דאפי' בבשר בחלב וכלאי הכרם נמי פטור עליהם שהרי נותן טעם לפגם בבשר בחלב נמי שרי וטעמא משום דאינן ראויין לגר כדאמר בפ"ב דעכו"ם ש"מ דאוכלין שאינן ראויין קילי טפי משלא כדרך אכילתן. הילכך י"ל אפי' את"ל דבשלא כדרך אכילתן אין מתרפאין מ"מ באינן ראויין מתרפאין ביה"כ ומותר לאכלן לרפואה אפי' שלא במקום סכנה משום דקילי טפי. ונהי דאסרו רבנן את שאינן ראויין ביה"כ אפ"ה כיון דאין שם אוכל עליו לא חמיר מאיסורי הנאה של תורה שלא כדרך הנאתן דמתרפאין בהן אפי' שלא במקום סכנה ומסתברא לי דאוכלין ומשקין שאינן ראויין אפי' לרפואה אסור דכיון דאכלן אחשבינהו וכה"ג כתב הרא"ש בר"פ כ"ש אהא דאין ראויין לגבי חמץ חרכו קודם זמנו מותר בהנאתו אף לאחר זמנו וכגון שנפסל מלאכול לכלב דומיא דפת שעיפשה יש רוצים לומר לאו דוקא הנאה ה"ה נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא. ולא מסתבר דאף ע"ג דבטל דעת האוכל אצל כל אדם מ"מ כיון דאיהו קאכיל ליה אסור וכ"כ הרב הברצלוני כו' ע"כ. הרי אע"ג דנפסל מאכילת כלב ועפרא בעלמא הוא אפ"ה אסור וה"נ גבי יוה"כ אמרי' הכי. ומהתימה על הטור שבא"ח סי' תמ"ב הביא במסקנא הסכמת אביו דבאכילה אסור הא דחרכו קודם זמנו וגבי יה"כ הביא דברי אבי"ה דבאוכלין שאינן ראויין אפי' איסור' ליכא וכבר נתבאר שלא די שדבריו סותרין דברי אביו הרא"ש ז"ל אלא שדבריו סותרין זה את זה ועיין בפ"ג דשבועות (דף כד) גבי אלא כדרבא דאמר שבועה שלא אוכל ואכל עפר פטור כו' עד התם כיון דמעיקרא אכל והדר אישתבע ליה חשובי אחשביה כו' והדברים מבוארים מעצמן דלק"מ וא"צ להאריך בזה. והשתא נקטינן דאוכלין שאינן ראויין לאכילה וכן משקין שאינן ראויין לשתיה אע"פ שפטור עליהן ביה"כ איסור' מיהא איכא ואפי' לרפואה בחולה שאין בו סכנה אסור, כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |