שאגת אריה/נה
|
< הקודם · הבא > |
עוד אחת היא ראוי לעמוד עליה ביו"ד סוף סי' רס"ד בש"ע כתב קטן שבשרו רך ומדולדל או שהיה בעל בשר הרבה עד שנראה כאילו אינו מהול כו' ואם אינו נראה נימול בעת הקישוי צריך לחתוך כל הבשר המדולדל עד שיהיה נראה כנימול בשעת קישויו ואין צריך שיהא נראה בעת קישויו רוב העטרה הואיל ונימול פעם אחת כהוגן אפי' אינו נראה רק מיעוט העטרה סגי ואין צריך למולו שנית וכתב הט"ז ומסתפק לי בנולד מהול והטיפו דם ברית ואח"כ מכח שמנו נתרבה ונמשך העור למעלה ולא נראה כל העטרה ואפי' אחר הקישויו מי נימא שצריך לחתוך העור באיזמל ולתקנו כראוי דכאן אינו שייך לומר שכבר היה נימול כראוי מה"ת דבאותו שעה לא היה לו ערלה כלל ודמי לכיסוי הדם דאמר בפ' כה"ד דכסהו הרוח וחזר ונתגלה חייב לכסות דאין דיחוי אצל מצות ה"נ כן הוא דלא איכפת לן במה שלא היה ראוי לימול בשעתו מ"מ החיוב בא עליו אח"כ אפי' מה"ת או דילמא שאני הכא דמה"ת אין חיוב רק הערלה בתולדתה ולא מה שנמשך אח"כ. אבל אם נולד מהול קצת פשיטא לי שאם אח"כ נמשך העור שצריך לחתוך אותו כיון שלא נימול שום פעם כראוי עדיין ע"כ. ולדידי פשיטא לי דבתרווייהו בין בנולד מהול לגמרי בין בנולד מהול קצת שאע"פ שנמשך העור אח"כ שדינו כנימול כבר וא"צ שיהיה נראה רוב העטרה אלא אפי' בנראה מיעוט העטרה נמי סגי וראיה ברורה לדברי מהא דאמר בפ' הערל (דף עא) אין לי אלא מילת זכריו בשעת עשייה ועבדיו בשעת אכילה מנין ליתן את האמור של זה בזה כו' ת"ל אז אז לגז"ש ופריך הש"ס זכריו דאיתנהו בשעת אכילה וליתנהו בשעת עשייה המ"ל דהא ערלה שלא בזמנה לא מעכבא והרבה דחקו התם אמוראי בהא והשתא אי ס"ד דכל כה"ג צריך למולו מן התורה בנמשך העור כיון דלא נימול עדיין בשום פנים כראוי הא משכחת לה זכריו דאיתנהו בשעת אכילה וליתנהו בשעת עשייה כגון שנולד מהול כה"ג ונמשך העור בין עשייה לאכילה דעכשיו חלה עליו מצות מילה לאחר עשייה בשעה שנמשך. אלא וודאי ש"מ דכל כה"ג לא חלה עליו מצות מילה מה"ת אע"פ שלא נימול בשום פעם כראוי עדיין ודינו כמהול ואח"כ נמשכה שא"צ למולו מה"ת אלא מדרבנן לפיכך אפי' מדרבנן דינו כנימול ואח"כ נמשכה העטרה ובנראה בעת קישויו אפי' מיעוט עטרה נמי סגי ליה. וענ"ל להביא ראיה לזה מהא דאמר התם בפ' הערל (ד' עב) א"ר הונא ד"ת משוך אוכל בתרומה ומדבריהם גזרו עליו מפני שנראה כערל ואמר לימא כתנאי משוך ונולד כשהוא מהול כו' וקטן שעבר זמנו כו' אין נימולין אלא ביום ר"א ברש"א בזמנו אינו נימול אלא ביום שלא בזמנו נימולין ביום ובלילה מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס משוך דאורייתא ומ"ס משוך דרבנן ותיסברא קטן שעבר זמנו מי איכא למ"ד דרבנן. אלא דכ"ע משוך דרבנן וקטן שעבר זמנו דאורייתא והכא בהא קמיפלגי דמ"ס דרשינן וביום ומ"ס לא דרשינן וביום והשתא ל"ל לאוקמי למשוך דהאי ברייתא במשוך דרבנן אי ס"ד דמשוך בנולד מהול הוי מה"ת לאוקמי במשוך של תורה ובנולד מהול ואח"כ נעשה משוך והאי נולד מהול דנקט היינו בתחילתו שצריך להטיף ממנו דם ברית ומשוך דקתני היינו בסופו שהטיפו ממנו דם ברית ולאחר זמן נמשכה ערלתו ותרי גווני נולד מהול קתני דכה"ג אמרינן בגמ' בכ"מ אלא וודאי ש"מ דכל כה"ג א"צ למולו מה"ת כלל אלא דינו כשאר משוך לאחר שנימול דאינו אלא מדרבנן הילכך להא מילתא נמי דינו כנימול ובגילוי מיעוט עטרה נמי סגי וא"צ למולו, כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |