שאגת אריה/מד
|
< הקודם · הבא > |
ועתה אבאר כמה חילוקי דינים היוצא ממש"כ כבר נתבאר דלשיטת התוס' ר"י וחכמים ס"ל דלילה זמן תפילין היא ות"ק לחוד ס"ל דלילה לז"ת היא ומ"מ מודו ר"י וחכמים שאם חלצן אינו מניחן לכתחילה משתשקע החמה א"כ הא דהלכה ואין מורין כן דעובדא דר"א א"א לומר דאהנחה קאי דהלכה דמניחן לכתחילה בלילה דלילה זמן תפילין היא אלא שאין מורין כן. דהא ליתא שהרי לר"י וחכמים אע"ג דס"ל לילה זמן תפילין היא אפ"ה מודים שאין מניחן לכתחילה משתה"ח ור"א דאמר כמאן דהא וודאי האי מודים ר"י וחכמים שאם חלצן אינו מניחן דקאמר מדינא מיירי ולא מאין מורין כן אע"כ הלכה כו' דקאמר אחליצה קאי דהלכה שא"צ לחלצן משתה"ח ודלא כת"ק ואין מורין כן אבל בהנחה לכתחילה משתה"ח וודאן אסור מדרבנן. ולפי"ז ה"ג בעובדא דר"א חשך ולא סלק תפילין כגירסת הרי"ף ול"ג חשך והוי מנח תפילין כגירסת הרא"ש וסברא דידן. ולפי"ז מסתברא דהלכה כחכמים דרבים נינהו דאמרי עד מתי א"צ לחלצן עד זמן שינה אלא שאין מורין כן וכמש"כ למעלה בסי' הקדום וזה דעת המרדכי שפסק בהלכות תפילין כחכמים והוא משום דאזיל בשיטת התוספו' כמבואר למעיין שם. ולשיטת רש"י הני תנאי אפי' ר"י וחכמים ס"ל דלילה לאו זמן תפילין הילכך מודו שאם חלצן אין מניחן משתה"ח דהא מה"ת אסור להניחן לכתחילה בלילה מאזהרת ושמרת. ומ"מ א"צ לחלצן מה"ת אלא מדרבנן לר"י משתכלה רגל מן השוק ולחכמים א"צ לחלצן עד זמן שינה. ולפי"ז י"ל דלמאי דקי"ל לילה זמן תפילין אפי' בהנחה לכתחילה מותר עד זמן שינה אלא שאין מורין כן. והני תנאי דמודו שאם חלצן אינו מניחן הוא משום דס"ל לילה לאו זמן תפילין היא אבל לדידן דזמן תפילין היא אפי' בהנחה נמי שרי וגרסינן בעובדא דר"א חשך והוי מנח תפילין. ואיכא נמי לפרושי לגירסא זו דאינו מניחן דוקא בהנחה אבל בחליצה מורין נמי דאין צריך לחלצן עד זמן שינה וכחכמים. ועוד יש לפרש לפי שיטה זו דהלכה ואין מורין כן בחליצה קאמר אבל בהנחה אסור מדרבנן משתה"ח אע"ג דקי"ל לילה זמן תפילין מה"ת ולפי"ז גרסינן חשך ולא סלק תפילין בעובדא דר"א אלא שפי' קמא נראה עיקר וכדפרש"י וכמש"כ בסי' הקדום. ושיטת הרמב"ם בזה כשיטת רש"י וכמ"ש שם. ועוד י"ל דכל הני תנאי ואפי' ת"ק ס"ל דלילה זמן תפילין היא ובין חליצה בין הנחה אינה אסורה אלא מדרבנן אלא לת"ק אין לחלק בין הנחה לחליצה ושניהם אסירי מדרבנן משתה"ח ור"י וחכמים מחלקין ביניהם דהנחה לכתחילה אסור מדרבנן משתה"ח וחליצה א"צ עד שתכלה רגל מן השוק לר"י ולרבנן א"צ לחלצן עד זמן שינה ולפי"ז בעובדא דר"א ע"כ גרסינן חשך ולא סלק תפילין דאלו להניח לכתחילה וודאי לכ"ע אסור אע"ג דלילה זת"ה והאי הלכה דקאמר היינו הלכה דא"צ לחלצן משתה"ח ודלא כת"ק ואין מורין כן. מ"מ לא נתברר בחליצה כמאן ס"ל לר"א אי כר"י אי כחכמים ומסתברא דהלכה כחכמים דרבים נינהו נמצא עכשיו פסקן של הדברים לפי שיטה זו דקי"ל לילה זמן תפילין היא מה"ת אלא שרבנן גזרו שלא להניחן בלילה מיד משתשקע החמה שמא ישן בהן. וה"מ בהנחה אבל בחליצה אפי' מדרבנן א"צ עד זמן שינה אלא שאין מורין כן אלא מלמדין את הכל לחלוץ משתשקע החמה מיד. ובש"ע א"ח סימן ל' פסק שאין להניח לכתחילה בלילה אע"ג דלילה זמן תפילין היא. ויפה כיון להלכה אלא שאין טעמו מחוור שכתב בב"י ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים שאין להניחם בתחילה בלילה הכי נקטינן ע"כ. והא וודאי מדברי הרמב"ם אינו ראיה שהרי פסק להדיא דלילה לאו זמן תפילין היא והמניחן לכתחילה בלילה ע"ע אלאו דושמרת וכמשכ"ל וא"כ אין ממנו ז"ל ראיה לדידן דקי"ל לילה זמן תפילין היא דאין מניחן לכתחילה. דא"ל דאפי' להניח לכתחילה נמי שרי ולמש"כ למעלה דגם דעת הרי"ף כן דלילה לזת"ה א"כ גם להרי"ף אין ראיה לדידן. מ"מ לענין דינא יפה כיון דא"מ לכתחילה בלילה משתה"ח אפי' למאי דקי"ל לילה זת"ה וכמ"ש. ולפי"ז אין לנו להוציא את מימרא דאביי קמייתא דספ"ק דביצה דהיה בא בדרך ותפילין בראשו ושע"ה כו' מהלכה כיון דאפי' אי לילה זמן תפילין היא אפ"ה ס"ל לת"ק דצריך לחלצן משתה"ח מיד אע"פ שהלכה כחכמים מ"מ כיון שאין מורין כן אלא כת"ק צריך להניח ידו עליהם שלא יראום. ואין לנו לדחות דברי אביי דבתראה הוא מהלכה לומר או דס"ל דהלכה ללזת"ה או דס"ל דהלכה כת"ק דצריך לחלצן משתה"ח מיד. אלא וודאי ס"ל נמי כר"א דהלכה דלילה זמן תפילין היא והלכה כחכמים דא"צ לחלצן עד זמן שינה אלא שא"מ כן לפיכך צריך להניח ידו עליהן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |