שאגת אריה/כח
< הקודם · הבא > |
שאלה המניח תפילין ומתעטף בציצית איזה מהן ראוי להקדים לחבירו אם תפילין קודמים לציצית או איפכא:
תשובה בנ"י בה' ציצית כ' נראה שראוי להקדים מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות ועוד שתדירה יותר שנוהגת בין בחול בין בשבת בין בי"ט ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וכ"מ לה"ר יונה בס' הירא' ומ"מ אותן שמתעטפין בטלית גדול כיון שאין דרך להתעטף אלא אחר כל המלבושין ושנותנין מקטוריהן בראשיהם מצות תפילין בא לפניו תחלה ומברכים עליהם תחלה לפי שאין מעבירין על המצות ע"כ. הנה מש"כ שראוי להקדים מצות ציצית מפני שהיא תדירה יותר נ"ל דהא ליתא שהרי דעת ר"פ אפי' כסות יום פטור מן הציצית בלילה נמצא דאין מצות ציצית נוהג כלל בלילה אבל תפילין דעת ר"פ שמן התורה נוהג בלילה אלא שרבנן גזרו עלה משום שמא ישן בהן הרי דמצות תפילין תדירה ממצות ציצית שאינה נוהגת בלילות מד"ת ותפילין מה"ת נוהג בלילה ומשום גזירה דרבנן לא פקע מעלת תדיר ממצות תפילין כיון דמה"ת נוהג בלילות כבימים ואי משום דציצית נוהג בשבת וי"ט משא"כ תפילין הא מ"מ מה שנוהג בלילות משא"כ בציצית הוא יותר תדירה מהא דשבת וי"ט של ציצית. ועוד נ"ל דאפי' אי נימא דהלכה כמ"ד כסות יום חייב בציצית אפי' בלילה ותפילין אינו נוהג מה"ת בלילה וכמ"ש בדיני תפילין וציצית בס"ד וה"ל מצות ציצית תדיר מתפילין מ"מ אין לציצית דין קדימה על תפילין דהא תפילין דבר שבקדושה הן משא"כ ציצית כדאמרי' בפ"ב דמגילה (דף כו) דחשיב ציצית בין תשמישי מצוה דנזרקין ונרתיק של תפילין ורצועותיהן חשיב בין תשמישי קדושה דנגנזין והרי בזבחים רפ"י (דף פט) תנן כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו ובגמ' (ד' צ) איבעי' להו תדיר ומקודש איזה מהן קודם תדיר קודם משום דתדירא או דילמא מקודש קודם דקדיש ולא איפשטא וכיון דלא איפשט א"כ אין לאחד דין קדימה על חבירו וכ"פ הרמב"ם בפ"ט מה' תמידין ומוספין היו לפניו תדיר ומקודש יקדים איזה מהן שירצה ע"כ. וא"כ כיון דלכ"ע אין לציצית קדימה על תפילין אפי' את"ל דציצית תדירי הא תפילין קדישי וה"ל תדיר ומקודש ואיזה מהן שירצה יקדים הרי ראוי להקדים תפילין לציצית דאי תפילין תדירי מציצית ה"ל תדיר ומקודש וקדמי לציצית ואפי' את"ל דציצית תדירי מתפילין הא מ"מ תפילין קדישי וה"ל תדיר ומקודש ואיזה שירצה יקדים ואי מקדים תפילין לציצית לא עבר על שורת הדין וממ"נ עבד כהלכה אבל אי מקדים ציצית לתפילין הרי למ"ד לילה זמן תפילין הוא וכסות יום פטור מן הציצית בלילה הוי ליה תפילין תדיר ומקודש משא"כ בציצית ועושה דלא כהלכה. עוד אני אומר דאפי' למ"ד תפילין אינו נוהג בלילה וכסות יום חייב בציצית אפי' בלילה מ"מ אין שם תדיר על מצות ציצית דהא לאו דבר שבחובה הוא דלא חייבה תורה לאהדורי בתר טלית בת חיובא כמו שחייב בתפילין ושאר מצות אלא שאם יש לו טלית בת חיובא מצוה עליו להטיל בה ציצית ואי לא לא כל כה"ג אין דין תדיר עליו להקדימו לשאינו תדיר אלא מצוי מיקרי ולא תדיר שהרי שם בעי הש"ס למפשט לבעיין דתדיר ומקודש איזה מהן קודם מהא דתנן שלמים של אמש חטאת ואשם של היום שלמים של אמש קודמין הא אידי ואידי דיום חטאת ואשם קודמין אף ע"ג דשלמים תדירי. א"ר מצוי קאמרת תדיר קמיבעי' לן מצוי לא קמיבעיא לן ופירש"י שלמים תדירי שהן מצויין מתוך שבאין בנדר ובנדבה מצוי קאמרת שאין תדירתו חובה אלא שהוא מצוי יותר מחבירו ע"כ. הרי אע"ג דלאחר שנדר ונדב קרבן שלמים הקרבתן עליו חובה בע"כ אפ"ה אזלינן בתר עיקר חיובא והואיל ואין חובה עליו להקדיש שלמים כדי להקריבן לאו דבר שבחובה הן ולא הוו תדיר אלא מצוי ה"נ אע"ג דאם לובש טלית בת ד' כנפות מצות ציצית עליו חובה בתר עיקר חיובן אזלינן והואיל ואין עליו חובה ללבוש טלית בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית לאו דבר שבחובה הן ולא ה"ל תדיר דליקדמי לשאינו תדיר אלא מצוי בלבד מיקרי ואין לו דין קדימה מפני מצויותיו ואפי' למ"ד כלי קופסא חייבין בציצית בפ' התכלת (ד' מ) מ"מ אין עליו חובה לקנות טלית בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית וא"כ תפילין קודמים דה"ל מקודש והשתא כל המקודש מחבירו דשם קדושה על שניהם אלא שאחד מקודש מחבירו קודם את חבירו. מקודש ואינו מקודש כגון תפילין וציצית לא כ"ש דהמקודש קודם לשאינו מקודש. ואע"ג דאמר התם א"ל רב הונא ב"י לרבא אטו תדיר לאו מצוי הוא והתניא אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה ומשני מאי תדירה במצות איבעית אימא מילה לגבי פסח כי תדיר דמי' והשתא לא מיבעיא לשינויא קמא דהא דקרי למילה תדיר מפני שתדירה במצות שנכרתו עליה י"ג בריתות וצוויין כמו שפירש"י דה"ט לא שייך גבי מצות ציצית אלא אפי' לשינויא בתרא דקאמר מילה לגבי פסח כי תדיר דמי הא פירש"י מפני שמצויה היא הרבה מפסח אבל מצוי דחטאת לאו כתדירה דמי ע"כ. וכ"ש דציצית לגבי תפילין לאו כתדירה דמי יותר משלמים לגבי חטאת ולא דמי למילה גבי פסח דכתדירה דמיא דמילה נוהגת בכל יום ויום תמיד ופסח אינו נוהג אלא פ"א בשנה בלבד והרבה היא מצויה מפסח וזה ברור:
ומהתימא על הר"י ונ"י שכתבו דציצית תדיר מיקרי וליתא דאינו אלא מצוי וכדאמרן ולפי זה תפילין ראוי להקדים לציצית משום קדושה שבה. ולא תימא דלא שייך שם קדושה אלא בקדשים הקריבין ע"ג המזבח בקודש אבל לא בשאר דברים כגון תפילין דנימא דשם קדושה שבו גורם לו דין קדימה. דהא ליתא שהרי הש"ס רצה למפשט התם לבעיין דתדיר ומקודש מהא דאר"י הלכה מתפלל אדם של מנחה ואחר כך של מוסף ש"מ דבשאר מצות שאינן של קדשים שייך נמי שם קדושה לענין דין קדימה. ואין לדחות ולומר דמה"ט קרי לתפלת מוסף מקודש משום דתפלה זו במקום קרבן מוסף תיקנוהו רבנן כדאמר בריש פ' תפלת השחר (ד' כו) וגם מדכרינן לקרבן מוסף בתפלה זו משא"כ בתפלת מנחה אע"ג דתיקנו אותה כנגד תמיד של בין הערבים וכדאמרינן התם מ"מ לא מדכרינן בתוך התפלה עצמה אותו קרבן שנתקנה כנגדו והא מה"ט כתבו קצת פוסקים דאין להתפלל תפלת מוסף נדבה אע"ג דמתפללי' כל התפלות נדבה דהואיל ומדכרינן בתוך התפלה לקרבן מוסף אין קרבן מוסף באה נדבה. דליתא דהא דמדמי תפלת מוסף ומנחה לתדיר ומקודש לאו מה"ט הוא משום דמדכרינן לקרבן בתוך התפלה ה"ל כמקודש דקדשים. שהרי דחי התם אטו שבת לתפלת מוסף אהני לתפלת מנחה לא אהני ש"מ דה"ט דס"ד דתפלת מוסף קדישא משל מנחה מפני שהיא תפלה מיוחדת לימים מקודשים כשבת וי"ט ור"ח אבל תפלת מנחה בחול נמי איכא ומדקאמר דשבת לתפלת מנחה נמי אהני כמו לתפלת מוסף ש"מ דאין שום מעלה כלל לתפלת מוסף להיות שם קדושה עלה מצד עצמה יותר משאר תפלות משום דמדכרינן את הקרבן בתוך התפלה עצמה משא"כ בשאר כל התפלות דא"כ אכתי מאי משני דשבת מהני למנחה כמו למוסף הא אע"ג דתפלת מנחה של שבת מצד קדושת שבת חמירא ושקולה בקדושתה כמו תפלת מוסף מ"מ הא תפלת מוסף מקודשת יותר ממנחה משום דמדכרינן בה לקרבן מוסף משא"כ במנח' וא"כ אכתי תפשוט בעיין דתדיר ומקודש דהיינו מקודש חמור נגד מקודש קל אלא שתדיר יותר כדמוכח מתני' דחשיב התם דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהיא מרצה וכן כל הני דחשיב להו התם כולן מקודשין אלא שהא' קודש חמור והשני קל ממנו בקדושה ועלה קאי בעיין דתדיר והוא קודש קל ומקודש דהיינו קודש חמור ממנו וה"מ כולה סוגיין. וכיון דבעיין במקודש חמור ותדיר מקודש קל הוא א"כ אכתי לא משני מידי בהא דשבת למנחה אהני כמו למוסף הא מ"מ מוסף הוי ליה מקודש חמור שקדושתה מצד עצמה משא"כ במנחה. אלא וודאי אין לתפלת מוסף שום מעלת קדושה מצד עצמה דהא דמדכרינן לקרבן בתוך התפלה עצמה לאו מילתא היא למיקרי שם קדושה מה"ט. ועוד שהרי בעי למיפשט עוד התם לבעיין דתדיר ומקודש מהא דתניא דבר אחר ברכת היין תדיר וברכת היום אינו תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אע"ג דברכ' היום קדישא. ודחי אטו שבת לברכת היום אהני לברכת היין לא אהני ומדקרי לב"ה מקודש אף ע"פ שאין לו ענין לקדשים כלל ש"מ דבכל דבר שבקדושה שייך למעלה זו של מקודש ליקדם לשאינו מקודש והה"נ תפילין קדמי בוודאי לציצית הואיל ומקודשת אפי' אי ציצית נוהג בכסות יום אפי' בליל' ותפילין אינו נוהג בלילה לאו שם תדיר על מצות ציצית אלא שם מצוי הואיל ואינו דבר שבחובה מטעמא דפי' ודומיא דשלמים דקאמר רבא דה"ל מצוי ולא תדיר מה"ט. ואע"ג די"ל דרבא דקרי לשלמים מצוי ולא תדיר דיחוי' בעלמא קא מדחי ליה דלא תפשוט מכאן מדקדמי חטאת ואשם דקדישי לשלמים דתדירי דש"מ דמקודש קודם לתדיר מ"מ תפילין דקדישי קדמי לציצית ממ"נ אי מצוי כמו ציצית נמי תדיר מיקרי א"כ שלמים דמצויין נמי תדיר הן ואפ"ה חטאת ואשם המקודשים קדמי להן וש"מ דתדיר ומקודש מקודש קודם א"כ ה"ה לתפילין המקודשים קדמי לציצית התדיר ואי שלמים המצויין לאו תדיר מיקרו לפיכך חטאת ואשם המקודשים קדמי להן אם כן ה"נ ציצית המצוי לאו תדיר מיקרי וממילא תפילין המקודשים קדמי להו:
ודע דבעל ט"ז בא"ח סי' תרפ"א כתב בפ' כל התדיר מיבעיא לן בתדיר ומקודש איזה מהן קודם ונשאר בספק כו' ואע"ג דנשאר הבעיא בספק משמע שיש לנו לפסוק דתדיר עדיף כיון שהיא כלל בתורה ואין לנו דבר ברור להוציא מן הכלל כו' ע"כ. ואיני יודע מאי קאמר דהא דכל המקודש מחבירו הוא נמי כלל בתורה ומקראי ילפינן לה בשלהי מסכ' הוריות. וגם נעלם ממנו דברי הרמב"ם שהבאתי למעלה בתדיר ומקודש שפסק דאיזה שירצה יקדים:
ונחזור לענייננו דלפי מה דפי' מחוייב להקדים מצות תפילין לציצית משום דתפילין ה"ל מקודש. ובש"ע א"ח סי' כ"ה כתב לאחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפילין שמעלין בקודש ע"כ ואין אלו אלא דברי תימה דכלפי לייא אדרבה תפילין משום קדושתן ראוי להקדימן לציצית וכדתנן כל המקודש מחבירו קודם את חבירו ואין ענין מעלין בקודש לכאן דזה מיירי שמעלין מקדושה קלה לקדושה חמורה ממנה אבל אין מורידין מחמורה לקלה וכההיא דפרק הקומץ רבה דתפילה של יד עושים אותה של ראש משום מעלין בקודש דשל ראש קדושתה חמורה משל יד ושל ראש אין עושין אותה של יד משום דאין מורידין אבל בשני דברים כל המקודש מחבירו קודם לו וכ"ש מקודש ואינו מקודש כמו ציצית ותפילין דמקודש קודם וכמש"כ. מיהו כל זה הוא לדעת הר"י והנ"י אבל המחוור דאפי' את"ל ציצית נוהג אפי' בלילה בכסות המיוחד ליום ותפילין אינו נוהג בלילה מה"ת ואפי' את"ל נמי דמצוי תדיר מיקרי כ"ז אינו מועיל כלום להקדים ציצית לתפילין משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ואפי' את"ל נמי תדיר ומקודש תדיר קודם ולא דמי לשלמים וחטאת דאת"ל תדיר קודם למקודש שלמים קדמי לחטא' משום דשאני שלמים נהי דעיקרן אינו של חובה כמו חטאת שמחוייב להביא בע"כ אבל שלמים אי בעי לא נדר ונדב כלל מ"מ בסופן לאחר שהקדיש חובה עליו להקריבן בע"כ אבל ציצית לעולם אינו חובה עליו ללבוש טלית בת חיובא כדי לקיים מצות ציצית וה"ל דבר הרשות לגמרי דלא ילבוש ולא יעשה ציצית אם כן אין לה דין קדימה על מצוה אחרת של חוב. מ"מ אני אומר דאע"ג דמצות ציצית לאו מצוה של חובה היא אפ"ה אין חיוב להקדי' תפילין לציצית אפי' תימא נמי דתפילין ה"ל תדיר ומקודש לגבי ציצית וטעמ' דמילתא דכל דיני קדימה כגון של תדיר או של מקודש אינן נוהגין אלא בשתי מצות שאחד מהן תדירה או מקודשת מחבירתה אבל לגבי דבר הרשות ל"ל בה דהא אם לא ירצה להקריב שום א' מן הקרבנות הללו הרשות בידו ומותר לעסוק במלאכתו וצרכיו קודם הקרבה אלא שאם רוצה להקריב מחוייב להקדים ולהקריב התדיר או המקודש קודם לחבירו וכמ"ש בדיני ברכות בסי' כ"ב בס"ד א"כ ה"נ אם מקדים ללבוש הטלית המצוייץ קודם לתפילין ל"ל בה דהא ה"ל מקדים דבר הרשות לדבר מצוה דהא לבישת טלית זה אינו חובה עליו ואי בעי לא לביש ליה כלל הילכך לא איכפת לן בהקדמתו לפיכך הרשות בידו או ללבוש תפילין קודם או ללבוש טלית מצוייץ קודם לתפילין. ומש"כ בנ"י דראוי להקדים ציצית לתפילין משום ששקולה נגד כל המצות הא וודאי אם היה ציצית חובה הוי אתי שפיר אבל כיון שנתברר דאם היה חובה בוודאי מצות תפילין היה קודם לה משום שהוא תדיר ומקודש ואין לנו לדחות מעלת תדיר ומקודש שהוא מה"ת מפני סברא בעלמ' שהיא שקולה כנגד כל המצות אלא דקולתה דמפני שאינה דבר שבחובה הוא גרם לה שאין מצות תפילין קודם לה אם כן ה"ט נמי לא מהני שתקדם למצות תפילין ואיזה שירצה יקדים. ומש"כ הנ"י ומ"מ אותן שמתעטפין בטלית גדולה כו' עד לפי שאין מעבירין על המצות דמשמע מדבריו דאין מעבירין על המצות עדיף מתדיר יפה כיון וכ"כ כן במ"א והוכחתי זה בראיות ברורות. ומ"מ אין זה ענין לנידון דידן שהרי העליתי דמעלת תו"מ לא מהני לתפילין לאקדומי לציצית משום דציצית לדבר הרשות דמי ה"נ לא מהני ה"ט להקדים תפילין לטלית גדול דלא אמרינן אין מעבירין על המצות אלא בשני מצות אבל דבר הרשות אי מקדים לה ל"ל בה דהא מותר להניח המקטורין על ראשו קודם שמניח תפילין של יד וזה ברור לפיכך בין טלית גדול או קטן אם רצה להקדים לתפילין שפיר דמי ואם רצה להקדים תפילין להן נמי שפיר דמי ועיין מש"כ סימן י"ז גבי הא דפסח ששחטו קודם לתמיד כיון ששחטו מקריב ליה משום אין מעבירין על המצות מוכח נמי הכי, כנ"ל:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |