ש"ך/יורה דעה/שכט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אלא בלחם כו'. כלומר בעיסה שראויה לבא לידי לחם דכתיב ראשית עריסותיכם וגו' והיה באכלכם מלחם הארץ וגו' וסתם לחם אינו אלא העשוי מקמח ומים וכה"ג:
(ב) שבלילתה רכה כו'. דאילו בלילתה עבה בלא"ה חייבת בחלה אלא אם כן גלגלה ע"ד לבשלה כדבסעיף שאחר זה:
(ג) ובלבד שלא ע"י משקה. כלומר שאפאה שלא ע"י משקה דאילו טגנה במשקה פטורה:
(ד) פטורה. דכיון דגלגלה ע"ד לבשלה לא חל עליה חובת חלה דבתר דעתו אזלינן מיהו הרבה פוסקים חולקים דהיכא דבלילתה עבה אפי' גלגלה ע"ד לבשלה חייבת בחלה דמיד נתחייבה משעת גלגול כדאיתא בב"י לכן יש להחמיר להפריש חלה בלא ברכה או לאפות מעט ממנה שע"י כן תתחייב כולה בחלה וכדבסעיף שאחר זה וכמו שכתב הרא"ש וטור ופוסקים בשם מהר"ם ע"ש:
(ה) ואפאו כו'. והב"ח כתב דאפי' לא אפאו אלא לעולם כל שנמלך לאפות מקצתו בין לקחו ממנו ואפאו או לא מתחייב כולו על ידו ומסיק דלענין הלכה יש לדקדק דלכתחלה יפריש חלה ואחר כך יקח אותו מעט ויאפנו מיהו אם לקח תחלה אותו מעט ואפאו צריך גם כן להפריש אחר כך חלה מכל העיסה אלא שיניח אותה העיסה אפויה אצל העיסה ויפריש ממנו ומן העיסה כו' וע"ש שהאריך ועיין בא"ח סי' קס"ח סי"ב:
(ו) כולה מתחייבת כו'. דחכמים גזרו בדבר שמא ימלך ויאפה ממנו שיעור חלה וכתב הב"ח דבהפרשתו חלה זו צריך לברך דאע"ג שאינו אלא חששא דרבנן מ"מ מברכים על ספק דדבריהם וע"ש שהאריך ודלא כמהרש"ל ומביאו בדרישה ע"ש:
(ז) בחמה בלבד כו'. מסיק הב"י דלישנא דבלבד אתי לאורויי לאפוקי היכא דהתחיל ליבשה בחמה וגמר לאפות כתקנה או איפכא דהוא ודאי לחם מיקרי:
(ח) שנלושה במים רותחים כו'. דאף על גב דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפיה בתנור בלא משקין לחם קרינן ביה:
(ט) חייבת כו'. והרא"ש פוטר וכן הברטנורה מסתפק בדבר לכן יש להפריש בלא ברכה או אם יש לו עיסה שלא הורמה יניח עיסה זו שנלושה במי פירות אצל עיסה שלא הורמה חלתה ויפריש חלה מעיסה שלא הורמה חלתה גם על זו שנילושה במי פירות:
(י) יש ליזהר מללוש במי פירות. או מי ביצים כל שאינו מז' משקין כו' דאע"ג דפסק המחבר בסמוך דחייבת בחלה מכל מקום לא ידענו מה יעשה בחלתה דאע"ג דכלנו עכשיו טמאי מת מכל מקום חלה זו טהורה דלא הוכשרה לקבל טומאה כיון שנלושה במי פירות שאין דבר מוכשר לקבל טומאה עד שיוכשר במשקה ומי פירות אינן נחשבין משקה להכשיר לקבל טומאה וא"כ חלה זו טהורה היא ואסור לשרוף חלה טהורה ולאכלה גם כן אי אפשר כיון שהיא טהורה ואנו רובן טמאים וטמא אסור לאכול תרומה טהורה ויצטרך ליתנה לכהן קטן הלכך לכתחלה אסור ללוש רק כשיערב בהן א' מז' משקין כדי שיוכל לשרפה וכן הוא מבואר בסמ"ק וב"י וע' ברמב"ם בה' טומאת אוכלין מהו הן הדברים שאין מכשירין לקבל טומאה שנלמד שבהן אסור ללוש:
(יא) אלא אם כן יערב. ונ"ל שדוקא יערב בשעת לישה קודם שחל חיוב חלה אבל אחר שלש במי פירות ונתחייב בחלה אין לערב בו שאר משקין:
(יב) מה הם השבעה משקין. והם יין דבש שמן חלב טל דם מים וסימנך י"ד שח"ט ד"ם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |