ש"ך/יורה דעה/עט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ש"ךTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png עט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה. כלומר הסימנים שבין בהמה וחיה טהורה לבהמה וחיה טמאה נתפרשו בתורה כדמפרש ואזיל אבל הסימנים שבין חיה לבהמה לא נתפרשו בתורה אלא חכמים נתנו בהם סימנים כדלקמן ריש סימן פ' וק"ל:

(ב) ויש אומרים שניבין הם כו. ולשון זה נראה עיקר וכן נראה דעת מהרש"ל פרק אלו טריפות (סימן ק"א) עיין שם:

(ג) אסור לאכלו מן התורה. פי' בעשה אבל לא בלאו כן מפורש שם ומיירי הכא בבשר הפורש מן האדם כשהוא חי אבל בשר המת אסור אפילו בהנאה דבר תורה לכ"ע וכדלקמן ר"ס שמ"ט:

(ד) טמאה שילדה כו' וטהורה שילדה כו'. הטעם מפורש במשנה שכל היוצא מן הטמא טמא ומן הטהור טהור וכלל זה אינו אלא למה שאיסורו בלאו אבל לא למה שאיסורו אינו אלא בעשה ולכך חלב אדם מותר אע"פ שבשרו אסור וכדלקמן סימן פ"א ס"ז כ"כ הרב המגיד ובעל קרבן אהרן שם:

(ה) וטהורה שילדה כמין טמאה מותרת. נראה דדוקא כמין בהמה טמאה אבל ילדה כמין עוף טהור אסור וכמ"ש הט"ו לעיל סימן י"ג ס"ה דהשוחט הבהמה ומצא בה דמות עוף טהור אסור באכילה ואין לחלק דדוקא נמצא בה אסור אבל ילדה מותר דהא בפרק המקשה (דף ס"א ע"ב) משמע דילדה גרע טפי דקאמר התם אפילו לר"ש דאסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי ע"ש והכי איתא להדיא בתוספות שם (דף ס"ט ע"א) ד"ה אלמא א"ר יוחנן כו' ובאשר"י לשם דדמות עוף אסור גם כשנולד וע"ש וטעמא לפי שאינו מתקיים:

(ו) ואח"כ מצא מין טמא. אפי' אין טמא בעדרו חיישינן שמא בא מעדר אחר שספק בשל תורה להחמיר כ"כ ה' המגיד רפ"א מהלכות מאכלות אסורות והסכימו בו מהרש"ל שם והאחרונים:

(ז) אע"פ שכרוך אחריה כו'. כתב העט"ז וז"ל ונ"ל דה"ה בטמאה שהניחה מעוברת ולא ראינו שילדה ואנו רואים מין טהור כרוך אחריה חיישינן ג"כ לחומרא שמא זהו שנולד ממנה ואסור עכ"ל ופשוט הוא וכן מוכח להדיא בש"ס פ"ג דבכורות (דף כ"ד ע"א) וע"ש ועיין בסימן ט"ז ס"ק ה' ובסימן שי"ו ס"ב:

(ח) הנולד מן הטרפה. פי' שנתעברה קודם שנטרפה דאל"כ טרפה אינה יולדת א"נ מיירי בודאי טרפה וכדלעיל סימן נ"ז סי"ח ולקמן ספ"ו ס"ט ואע"ג דבעלמא קי"ל עובר ירך אמו הוא ומה"ט קי"ל בחושן משפט ר"ס שצ"ט פרה שהזיקה גובה מולדה לענין טרפות שאני שהדבר תלוי בחיות הבהמה כדקי"ל טרפה אינה חיה ועובר זה חי הוא תוס' פ' אלו טרפות (דף נ"ח ע"א ד"ה והלכתא כו') והרשב"א בחידושיו שם ובת"ה ואע"ג דביצת טרפה קי"ל בסימן פ"ו שאסור שאני התם שגדל באיסור הכי איתא בש"ס פ' אלו טרפות שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון