מהרש"א - חידושי אגדות/בבא בתרא/צא/א
מהרש"א - חידושי אגדות בבא בתרא צא א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שנאמר ותהום כל העיר עליהן וגו'. מלת שנאמר לכאורה הוא טעות דאין זה ראיה אדלעיל אלא ותהום כל וגו' הוא מלתא באפי נפשיה וכן מצאתי בקצת ספרים מחק על מלת שנאמר אבל יש לקיימו כפי מה שפרש"י בספר רות שפרנסי הדור היו ויצאו מא"י לח"ל שהיה עינם צרה בעניים כו' ואמרו במדרש ילקוט ושם אשתו נעמי וגו' מה צריך הכתוב להכריז עליו ועל אשתו ועל בניו לפי שלא היו מעכבין זה את זה מצרות עין שהיה בכולן כו' והשתא מייתי שפיר אדלעיל שנאמר ותהום כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי מאי הזאת נעמי כגרסת הילקוט וכמ"ש מהרש"ל ור"ל ה' הזאת במקום ח' כמו חזאת חזיתם נעמי שע"י שהיתה עינה צרה ולכך יצאה לח"ל חזי מה עלתה לה שמתו אישה ובניה שאילו לא יצאו לא מתו וכדאמרינן פרק בתרא דכתובות בההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חזאה ורצה לילך שם ליבמה וקאמר אחיו נשא כותית ברוך המקום שהרגו והוא מבואר שאמר שנשא כותית כי כל הדר בח"ל כאלו עע"ז כדאיתא התם ודו"ק:
אותו היום שבאת רות כו' מתה אשתו של בועז כו'. וברבתי אמרו קצת בלשון אחר וי"א אשתו של בועז מתה ונתכנסו לג"ח ונכנסו רות עם נעמי והיתה זו יוצאת וזו נכנסת ותהום כל העיר כו' ונ"ל דלמדו לומר כן מהאי קרא ששינה לומר ותהום כל העיר עליהן בלשון רבים וסיים ותאמרנה הזאת נעמי וע"כ דרשו דותהום כל העיר הוא מלתא באנפי נפשיה ולא קאי על נעמי דסיפא דקרא אלא דקאי על אשת בועז שמתה ועל רות שכל העיר כשהיו רואים זו יוצאת וזו נכנסת היו הומים הא דאמרי אינשי כו' וק"ל:
ובכולן לא זימן את מנוח אמר כודניתא כו'. יש מקשים איש חסיד מפורסם כבועז היאך יאמר כן וי"ל דהצדיקים דרכם שלא ליהנות משל חבריהם ובסעודת חתנים היו נהנים בדרך שושבינות כדלקמן בפרק מי שמת דהוה כעין הלואה כדאמרינן שם דשושבינות נגבית בב"ד ומנוח אם היה זימנו בועז ודאי לא היה נהנה אם לא שהיה נותן לו לבועז מתנה כדרך שושבינות ולפי שלא היה לו למנוח זרע ולא היה אפשר לבועז לשלם לו לכך לא רצה בועז לזמנו כדי שלא ליהנות ממנו בחנם וזה שאמר במאי פרע לי כלומר מאי פרע לי עתה כיון שא"א שאתחייב לו ע"י שושבינות שאתן לו כיון שאין לו זרע וק"ל:
והיינו דאמרי אינשי בחייך דילדת שיתין כו'. אכפל ואוליד חד כו' הכא לא קאמר איכפל ואוליד בחייך חד כו' כדאמרינן גבי דילדת כו' ואפשר שכוונו למ"ש במדרש כי מיד שנתעברה רות ממנו מת בועז ולא נולד עובד בחייו וק"ל:
אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי כולן בני נחשון כו'. מאי קמ"ל שאפילו מי שיש לו זכות אבות כו'. ר"ל אלימלך ואבי נעמי אחים היו ואעפ"כ לא עמדה זכות אבות שהיה בין מצד האב בין מצד האם למחלון וכליון וק"ל:
ואחתיה נשיין כו'. לא הוזכר במקרא שהיה לו לשמשון אחות ואדרבה משמע שלא ילדה אשת מנוח רק זה הבן כמו שאמר להם המלאך והמינין ודאי לא ישאלו על שמה אלא דאגב גררא דאמא נקטה כפרשב"ם:
עשר שנים נחבש אברהם כו'. אפשר שהיה נחבש מספר י' שנים לפי שבן ג' שנים היה אברהם כשהכיר את בוראו שנאמר עקב אשר שמע וגו' כדאמרינן בנדרים וכיון שהיה קטן חבשו אותו ולא דנו אותו למיתה עד אחר י' שנים שהיה נעשה בן י"ג שנים שבא לכלל איש ואז דנו אותו למיתה והפילוהו לכבשן אש והצילו הקב"ה כדאיתא במדרש והפייטן בסילוק של ר"ה של יום ב' יסד ונחבא בארץ שלש עשרה שנה ולאחר י"ג יצא מחוכם כו' אינו ע"פ הלכה דשמעתין דקאמרינן שלא היה חבוש רק עשרה שנים ויש ליישב ע"פ ההלכה דה"ק ונחבא היה בארץ עד שהיו לו י"ג שנים יצא כו' וק"ל:
אותו היום שנפטר א"א כו'. ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי כו'. כפל הענין ויש לפרש בזה שהיה אברהם שלם במעלות השכליות ומדות והיה מודיע לבריות מציאותו ב"ה גם הורה להם דרך ישרה במדות כמ"ש בפסוק ואת הנפש אשר עשו בחרן והוא אשר ספרו בהספדו מעלתו במעלות השכליות אוי להם לעולם דהיינו הבריות שאבד מהם המורה להם על מנהיגו של עולם שיש לעולם מנהיג ואין עולם נוהג כמנהגו ועוד ספרו במעלות מדותיו אוי לה לספינה כו' שדומה העולם הזה לספינה כמ"ש לעיל בריש הפרק וכמו שאוי לה לספינה שאבד קברניטה המדריכה דרך ישרה שלא תכשל כך אוי להם לבריות שאבד מהם מי שהיה מדריך להם דרך הישר במדות וק"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |