רשב"א/מנחות/קא/א

רשב"א מנחות קא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המתפיס תמימים לבדק הבית אינן נפדין אלא למזבח. פי' שימכרו לדמי קרבנות, וא"ת אמאי להדר שמואל והלא סייעתא היא דאעפ"י שהן תמימין וראוין למזבח אפ"ה נפדין כמו כן נימא שבמנחות ונסכים טהורים אעפ"י שראוין למזבח יפדו, ואי משום דהתם למזבח כמו כן הכא נימא דנפדין וישארו גם הן למזבח אי נמי ראוית מזבח גורם להם קדושת מזבח ולא קדושת הגוף להכי לא קדיש קדושת הגוף עד שיקדשו בכלי, ועוד דליקשי טפי מהא דשמואל לדרבא דאמר [תמור' י"א ע"ב] הקדיש זכר לדמיו אינו יוצא מידי קדושת מזבח קדיש קדושת הגוף כשהקדושו למזבח לגופו, וא"כ דהני מנחות ונסכים טהורים שהקדישן למזבח ליקדש קדושת הגוף. וגם ליקשי לדרבא מברייתא דהכא דרבא אמר דקדוש קדושת הגוף והכא אמרי' דנפדה אלא שנשאר הדמים המזבח:

וי"ל דהאי ברייתא לא קשיא לדרבא משום דאיכא לתרוצי כדמשני תלמודא בפ"ק דשבועות הא דאמר לדמי עולה והא דאמר לדמי נסכים דרבא לא קאמר דקדוש קדושת הגון אלא דוקא כשהקדישו לדמי עולה הואיל והוא ראוי לגופיה לעולה אבל לדמי נסכים נפדה וכ"ש לדמי בדק הבית דנפדה הכא, ומ"מ אתיא ברייתא לאשמועינן דאע"ג דנפדה דנשאר למזבח הואיל והי' הראוי למזבח וגם דשמואל לא קשיא לדרבא משום דהתם גבי קרבן בהמה כיון דאמר לדמי עולה דאיהו ראוי לעולה סבר דתפסה ביה קדושת הגוף משום דבהמה תלי קדושת גופא בהקדשא אבל במנחות דאע"ג דהקדשן למזבח אינן קדושין קדושת הגוף עד שיקדשו בכלי אעפ"י שקדושת הפה שלהן למזבח לא קדישי קדושת הגוף אלא של דמים ונפדין אפי' טהורים אבל מהא ברייתא מייתי שפיר דלהדר שמואל דהרי לא נחתא ביה קדושת הגוף מאחר שהקדישה לבדק הביא כדפי' לעיל לדמי נסכים וכ"ש לבדק הבית והלכך נפדין ואפ"ה אמרינן דמאחר שראויה למזבח דנשאר למזבח ואעפ"י שהקדישה לבדק הבית אלמא דגורם ראוית מזבח לומר דבדבר שקדוש קדושת דמים ולבדק הבית שאחר הפדיון יהיו למזבח מפני ראוית מזבח שהיה בו א"כ כ"ש שיש לנו לומר דבדבר שהקדיש קדושת דמים למזבח שיגרום ראוית המזבח שלא יפדה שיש לראוית מזבח יותר ממה שעושה ראוית מזבח כשהקדישו לבדק הבית ומשני דטעמא דבהמה אינה מפני ראוית המזבח שהיה בו כדפי' דודאי אם היה כן דלא יפדה כדפי' ואין ראוית המזבח גורם לו בקדושת דמים שישאר למזבח אלא הטעם משום דלא שכיחי תמימים ואינם בנמצא קרבנות תקנו כן שישאר למזבח לצרכי קרבנות, אבל במנחות נסכים דשכיחי כיון דקדושת דמים נינהו אין גורם להם הראוית לומר שלא יפדו שהרי נפדין, וגם אין בהם קפידא שנשארו למזבח:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.