רשב"א/מנחות/פט/ב

רשב"א מנחות פט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא מעתה כבש הבא עם העומר. ס"ד דמקשה דר' יוחנן דוקא נקט אשם מצורע לומר זה הטעם (ברובי ראשון ולא בפ' אותו ששחטו לשמו) משום דפסלתו מדלא אשמעי' הך טעמא דפסלתו גם בהנך ולהכי פריך דגם בהנך שייך האי טעמא ולימא נמי הכי ומשני דאה"נ דה"ה בהנך וחדא מינייהו נקט דלא צריך למחשבינהו ורבא משני דדוקא אשם מצורע נקט ר' יוחנן בטעמא דאם אי אתה אומר כן פסלתו ולא בהנך דדוקא ביה שייך ולא בהנך כדמסיק דעולות נינהו ויתפשו שמם ראשון:

הכא אשם נדבה מי איכא. וא"ת אה"נ דאמרי' מתנדב אשם תלוי בכל יום, וי"ל הואיל והטעם מפני שהוא בספק חטא וא"כ כשמפרישו צריך שיפרישנו לכך וזה שהופרש לשם אשם מצורע אינו יכול להעתק ולהסיר שמו מעליו ליעשות אשם נדבה כי שמא היה בספק חטא דאם היה מ"מ צריך שיהא דעתו מקודם לכן להפרישו לכך ולא שיעתק ממילא כחו ולא דמי לעולה דשייך להביא עולת נדבה בין יחיד בין צבור בכל עת ועת וכששנה בה לעשות חובה שלא לשמה חשיב עולת נדבה הראויה לו להתנדב בכל שעה אבל לאשם ספק אינו יכול להשתוות מפני שצריך דעת בו, אי נמי ר"ל במצורע מי שייך אשם נדבה שיבא נדבה כאשם תלוי שהרי אשם מצורע היה ואינו יכול ליעתק לאשם אחר אבל עולת חובה תוכל לשוב נדבה שהכל שם אחד ושם עולה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.