רש"ש/מנחות/פט/ב

רש"ש מנחות פט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ורמינהו והקטירו שלא יערב כו' עד סוף הסוגיא. והעולה ממנה לפי פרש"י ולמה שאכתוב עוד לקמן. ולהכ"מ הוא ג"כ שיטת הרמב"ם. דלכתחלה אסור לערב אפילו מנחת כבשים בכבשים מדאורייתא מקרא דוהקטירו. ועי' פסחים (סד ב) וכש"כ של פרים בשל אילים ועי' בכ"מ בסוף הל' תומ"ס. וק"ל לפ"ז לישנא דר"ש לקמן (קג ב) במשנה והלא אלו לפרים ואלו לכבשים כו'. ובברייתא שם מוסיף עוד אלו בלילתן עבה כו'. דת"ל מוהקטירו דאפי' בלילתן שוה ודאפי' דמין אחד אסור ועמש"כ שם. וביותר תמוה לשון הרמב"ם בסוף הל' תומ"ס הל' ט"ו שכ' ולעולם אין מערבין נסכים (ומשמע דהיינו מנחת נסכים עתוי"ט רפ"ה דשקלים ד"ה על הנסכים) אלא נסכי הפרים לבדם כו' דמשמע דנסכים של מין אחד יוכל לערב. וכן צריך לשום לב על הא דבמוספי שבת בפ' פנחס כתיב ושני עשרונים סלת מנחה בלולה בשמן דמשמע דמביאן מעורבין. ולא כן בשארי מוספין דדקדק לכתוב בלשון דמשתמע דתהיה המנחה מכל קרבן לבדה. וכמ"כ קשה לישנא דקרא במצורע עשיר ושלשה עשרונים סלת מנחה בלולה בשמן. והמה לשלשת הכבשים כפרש"י שם. ועמש"כ לקמן (צא) בס"ד:

שם אלא אמר אביי ה"ק היכא דהוקטר כו'. הן אחרי העיון בפרש"י ובכ"מ שם נראה דלמסקנא זו כך דיניהם. דאם הוקטרו כבר הסלת והשמן מותר לערב היין לכתחלה אפי' דפרים וכבשים וזהו פי' הברייתא דבמה ד"א כו'. והיכא דלא הוקטרו עדיין אבל נתערבו. בזה יש חילוק בין נסכי פרים ואילים לנסכי פרים או אילים וכבשים. דבראשון מותר לערב היין. ובשני אסור. ובזה איירי מתניתין. אך לפ"ז לכאורה לא יבא אל נכון מה שפרש"י בד"ה אלא אמר אביי היכא דהוקטר. של פרים ואילים. דלפמש"כ הל"ל של פרים וכבשים. ונ"ל דר"ל דסגי בהקטיר דחד דהיינו דפרים או דאילים אע"פ דשל כבשים לא הוקטר עדיין (וה"ה איפכא). ודברי מרן הכ"מ שמעמיס שיטה זו ג"כ בדעת הרמב"ם ק"ל. שהרי כתב בהל' י"ח וכיון שנבללו כו' וכן אם הקטיר כו' ה"ז מותר לערב יין שלהם. ואח"כ בהל' י"ט כתב כשמערבין כו' אבל אין מערבין יין נסכי כבשים ביין נסכי פרים ואילים. משמע להדיא דאף בהקטיר כבר אין מערבין. וכ"נ מבואר בפיה"מ שלו. וע"ש עוד בפיה"מ דמפרש דהא דקתני מתניתין אם עד שלא בלל פסול מיירי אף בשוין כדברי הכ"מ ודלא כהתוי"ט שהשיג עליו. ותימה דבכל שעה שמעתתא דהרמב"ם בפי' בפומיה וכאן העלים עינו ממנו. וגם נ"ל דכוונת הכ"מ אינה אלא על בבא דואם בללן כו' כשרים דמשמע דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא. זה קאי גם על נסכי פרים באילים. אבל הא דאם עד שלא בלל פסול לא קאי רק על נסכי פרים ודאילים בדכבשים ע"ש:

רש"י ד"ה אמר אביי. ולא תיקשי לך דמערבין נסכים כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה מערב נמי יין. נ"ל דצ"ל יינן כדאיתא בגמרא. דבהיכא דהוקטר כו' נקיט אביי יין סתם בלא כינוי משום דקאי אף אנסכי פרים ואילים בדכבשים. אבל בנתערב דלא קאי רק אנסכי פרים באילים נקיט יינם בכינוי לומר דלא קאי רק עלייהו ונכון בעז"ה:

בסה"ד אבל אין מערבין היינו בשלא הוקטר כו'. כ"ה גירסת הצ"ק והנ"א שבגליון אפילו נתערבו היא גירס' בה"ז. וכן הגיה הכ"מ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף