רש"ש על המשנה/נדה/ו

רש"ש על המשנה ‏ נדה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

כל כלי חרס כו' ונ"מ להא דקי"ל כו' לקדש בו מי חטאת. כ"כ רש"י. והרע"ב עוד הוסיף ביאור דהיינו לתת בתוכו מים של א"פ. משמע דר"ל מים המקודשים בא"פ. אבל באמת תרי מילי נינהו. ולשניהון ר"ל לקידוש ולהזאה בעינן כלי שלם כדאיתא בפ"ה דפרה מ"ה:

ה

בתוי"ט ד"ה ויש שמיטמא כו' כתב הרע"ב כגון בשר ודגים כו'. ואין לקיים גי' הס' בשר דגים ומשום דבהמה חייבת במעשר. דהא בשר עוף אין חייב במעשר. והל"ל נמי בשר חיה. ומה שהקשה מדוע לא חשיב סטיס וקוצה. כעת ל"י מאין פסיקא ליה דמטמאו טומאת אוכלים וישוב התו"ח על כמהין ופטריות אין לו שחר:

יג

ברע"ב ד"ה הרי זה מקולקלת אינה יודעת כו' וכפירש"י. ואף בלבשתה היום אחר כבוס דאין לחוש רק לאותו היום משכחת לה קלקול. דאם תראה ראיה גמורה למחר וליומא אחרא תצטרך לחזור ולמנות ז' ימים מאותו היום. עי' לקמן בגמ' (נג ב') ובתד"ה עצמה וד"ה שהוא ולעיל (ו) ד"ה ואינה:

יד

ברע"ב ד"ה תחלת נדה וסוף נדה בגמ' מפרש דה"ק כו'. הן לפי פשטות פירושו יש ג"כ חסרון בלשון משנתינו תיבות ובשביעי לנדתה לבד סירוס התיבות הנמצאות בה. גם תיבת לכולן אינה מדוקדקת כיון דלא קאי רק אשתי בבי בתרייתא. עי' תוס' כתובות (ח'). ולענ"ד נל"פ הרואה יום י"א בה"ש (אשר אז הוא) תחלת נדה וסוף זיבה. (או שהיא רואה בעת) תחלת זיבה וסוף נדה (דהוא בסוף יום הז' לנדתה). (או). יום מ' כו' בה"ש לכולן הרי אלו. (פירוש כל הארבע הללו). טועות. וזהו הנשוא דכולהו בבי (ר"ל תיבות הרי אלו טועות) ונכון בעז"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף