רש"ש על המשנה/אהלות/ג

רש"ש על המשנה ‏ אהלות ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

במשנה אר"מ אף בזה כו' וחכמים מטמאין. לולי פי' הראשונים נ"ע. הייתי אומר דל"פ ר"מ אלא על סיומא דת"ק דהוא מאהיל על כח"ז וד"א מאהיל עליו ועל כח"ז דס"ל דמאהיל עה"ט (לאביי כדא"ל דהיינו בפחות מטפח ולרבא כדא"ל אף בלמעלה מטפח) הוא ממוצע בין נגיעה לאהל ומצטרף עם שניהם. אבל מגע ממש עם אהל ממש לכ"ע לא מצטרפי. ומדוייק שפיר מלת בזה ול"א באלו. והא דלא תני נמי חוץ מן המגע עם האהל. אשר ע"כ פי' הרא"ש דאתיא לר"מ לשיטתו דפליג אף על מגע ואהל. (ומש"כ בספרים שלפנינו בפירושו וזה הכלל סיומא דר"מ היא נ"ל טעות וצ"ל הכל טמא חוץ כו' סיומא דר"מ היא וכ"כ הא"ר). יש לי לומר דתיבת המגע מושך עצמו ואחר עמו וקאי נמי אסוף דבריו וכאילו יאמר חוץ מן המגע עם המשא והמגע והמשא עם האהל (וכעין זה ע"כ צריך לפרש ברישא דמתני' ובמת הנוגע כו' דע"כ מאי דחשיב בנבלה שייך ג"כ במת) ואולי דלפי' זה כוון המהר"ם שבתוי"ט אשר בלעדי זה דבריו תמוהין [ואולי מש"כ המהר"ם דרבנן. ר"ל רבנן דר"ד] אליבא דר"מ ולא רבנן דר"מ. ועי' מש"כ בחולין (קכה ב') ראיה ברורה לפירושי בדברי ר"מ:

שם ברע"ב ד"ה הנוגע בחצי זית כו' ובגמ' כו' מוקי להנך מאהיל דרישא כו'. נ"ל דה"ה מאהיל דקתני בסיפא אבל כו' או מאהיל על כח"ז. ולא בא רק לשלול דב"א מאהיל עליו ועל כח"ז דסיפא (דכה"ג לא נקיט ברישא. אבל מאהיל על כח"ז נקיט נמי ברישא). וכוונתו לאוקימתא דאביי בחולין (קכה ב). ור"ל דמאהיל על כח"ז או כח"ז מאהיל עליו דקתני בכולי מתני' מיירי בטומאה רצוצה שאין בינו להטומאה פותח טפח ולכן מיקרי נגיעה. ודבר אחד מאהיל עליו ועל כח"ז ע"כ מיירי דיש פ"ט דאל"ה לא היה מביא טומאה. וה"ה במאהיל על כח"ז או איפכא ביש ביניהם טפח ג"כ אינו מצטרף עם המגע. אלא דמלתא פסיקתא נקט דבד"א מאהיל לא משכחת לה טומאה אלא בפותח טפח. וכלל דברי הוא נכלל בדברי מהר"ם שהביא התוי"ט והתוי"ט ל"ד במחכ"ת בכאן. גם בפי' טומאה רצוצה בין ב' מגדלים דבחולין שם אשר לפרש"י הוא דהמגדלים עומדים זה אצל זה וביניהם פחות מטפח והאדם האהיל מלמעלה על הטומאה וכ"נ דפי' התוס' שם. השיאם התוי"ט לפי' הרמב"ם. אשר הוא מפרש דהמגדלים עומדים זה ע"ג זה. וגם הרמב"ם איירי בטומאת המגדל. והתוי"ט כ' לטומאת האדם. ס"ד הרכיב יחד פירושים שונים מפורדים למיניהן. רק דק"ל על הרע"ב מדוע שביק אוקימתא דרבא שם דאפי' למעלה מטפח היכא שהוא מאהיל עה"ט או הטומאה מאהלת עליו מיקרי נגיעה. ואהל אינו אלא בהמשכה. ולקח אוקימתא דאביי. ועי' בפי' הרא"ש וא"ר:

תוי"ט ד"ה זה הכלל. לסימנא בעלמא כו' ולי י"ל דמרבה אהל ואהל. ועי' בא"ר. אך הא דמשמע ממש"כ וד"א מאהיל עליו ועל כשני ח"ז דלא קתני ליה בסיפא קאמר ר"מ כו'. דלת"ק גם זה לכ"ע טהור. תמוה דהא ברישא דמתני' תני כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית כו' וחכמים מטמאין. וכן בריש מ"ב מלא תרווד רקב שנתפזר בתוך הבית טמא וע"ש בתוי"ט מגמ' דנדה. וכן במ"ד שני עצמות כו'. ואפי' בשני אהלים נפרדים כגון שאהל אחד מאהיל על מקצת גופו ועל כח"ז ואהל אחר מאהיל על מקצת גופו ועל כח"ז נראה ג"כ דאף לת"ק חכמים מטמאין מדלא תני ליה בסיפא באבל כו'. ואמר אבל הנוגע כו' וד"א מאהיל כו' משמע דוקא כזה שהם ב' שמות אבל אהל ואהל דשם אחד הם מצטרפים. ונ"ל דטעה המעתיק בדבריו ובבא זו צ"ל קודם דלא תני להו ברישא:

ג

תוי"ט ד"ה נשפך על האסקופה. העתיק דברי הראב"ד. ול"ד במחכ"ת דהראב"ד ס"ל דקטפרס אפי' האהיל על כולו טהור דחלוקתו מטהרתו אע"פ שמאהיל על כולו כדמסיים שם. וי"ל דזהו ג"כ דעת הרמב"ם בחבורו. אבל לפי המבואר בדעת הר"ש והרע"ב וכן בתוי"ט עצמו דאם האהיל על כולו טמא רק שאינו חבור להיות המאהיל על מקצתו טמא אין מקום כלל לדבריו:

ד

היו תחובים ביד"א טהור שאין חבורי אדם חבור. ק"ל דהא בכ"מ מבואר דיד מטמא אפי' אם הוא נעשה ביד"א ומהם בפכ"ט דכלים מ"ד יד הקרדום ועוד שם טובא. ונ"ל דכאן לא מטעם יד אתינן עלה אלא מטעם חבור. [ועי' מה שכתבתי בחולין (קכג) ראיה לזה מדברי התוס' דשם]. וכדתנן כל המחובר לטמא טמא. (כלים פי"ב מ"ב) ועי' שבת (מח ב') ומתורץ קושיית הר"ש מדוע לא הביא הש"ס בחולין (קיח ב') משנתינו זאת להקשות על רב. אבל הברייתא דשם ע"כ מיירי מטעם יד דמדפליג יהודה ב"נ. ובר מן דין י"ל עפ"י מש"כ התוס' בפסחים (קב ב') ד"ה מיתיבי ע"ש. גם נ"ל דחבור יפה הוה חבור אף ביד"א כדמוכח בכלים פי"ח. ועמש"כ בפרק דלעיל מ"ו:

ו

ברע"ב סד"ה כזית מן המת כו' וחשב להוציא כו'. ונ"ל דה"ה אם כולהו נעולים אינן טמאים אותן שאין בהם ד'. עי' בעירובין (ל) התם דאיכא פתחים קטנים טובא ואיכא חד דהוי ד' כו' ובמש"כ שם ובדף ס"ח שם. וגדולה מזו כתב הראב"ד ברפט"ו מהל' ט"מ. אך שם דבריו צע"ג דהא תנן הכא אבל להוציא הטומאה בפ"ט: שם רי"א השדרה והגולגולת כמת. נראה דר"ל אע"פ שאין בהם יותר מכזית. וה"ה אף אם אין בהם כזית. ודברי התוי"ט מגומגמין בזה ומפי' הרא"ש לקמן פ"ד מ"ב משמע דמפרש דר"י בא להקל דדוקא שדרה וגולגולת כמת שלם אבל גדול מכזית לו וכ"פ הא"ר:

ז

טומאה בבית מה שבתוכו טהור. נראה דר"ל אפי' הבית פתחיו כולן נעולין ולא אמרי' דלמא יפתח פתח הקמור (דמסתמא יש פתח מבית לביב דרך הקמור אשר בו נכנסין לביב לנקותו לפעמים) ויוציאנו דרך הביב בפתח יציאתו. וע"ז קאמר טעמא דאין דרכה להכנס וזהו כוונת הרע"ב: תוי"ט ד"ה טע"ט וכו' שאל"כ והטומאה ממעטת כו'. לכאורה מנ"ל הא די"ל דכמו שהטומאה אינה ממעטת בחלון שבין בית לבית מלהביא הטומאה מזל"ז לקמן ספי"ג. כן אינה ממעטת את האהל של עצמה שלא תביא אה"ט דגופה. ואולי מאותה המשנה אדרבה למד הראב"ד דינו ליישב בזה קושיית המהר"ם בתוי"ט שם בד"ה ולא כזית וכמש"כ התו"ח שם. ולפי"ז נדחה מש"כ אני בכוונתו בסוכה (ד') ע"ש. וגם לכאורה דלא כפי' הא"ר בספי"ג דמצטרף מה שבחלון למה שבבית ע"ש ויש לחלק. והנה נ"ל ראיה לדעת הראב"ד מהא דאמרי' בברכות (יט ב') ורוב ארונות יש בהן חלל טפח. וע"כ ר"ל חלל ממש לבד מה שמכיל המת דאל"כ אין לך ארון שאין בו טפח. וכן ראיה מב"ב (ס"ד ק') במשנה דהכוכין היה רומן שבעה ופי' הרשב"ם שיהא אויר טפח שלא לטמא העוברים דרך עליו. ואין לדחות ולחלק בין חציצה להבאה. דא"כ ה"ל לחשוב זה לקמן בפ"ח במביאין ולא חוצצין. ולכאורה ה"נ שהר"י שבתוס' ב"ב דף כ' בסד"ה בחבית שכ' שהרי אין בו פותח טפח ע"ש. כוון לדעת הראב"ד שלפנינו. ור"ל שהרי החבית ממעטו. אמנם י"ל דכוונתו דהתם מיירי בחלון ששיעורו בפחות מפ"ט וכמש"כ התוס' לעיל שם בד"ה רקיק. דטומאה שבחלון גופיה נראה דכולן שיעורן בטפח להביא אה"ט שבו לבית. אבל ק"ל על פי' הר"י ממ"ג ומ"ד דלקמן פ"ו דטומאה רצוצה בכותל מביאה את הטומאה לבית אם היתה מונחת בחציו דכלפי הבית ע"ש. והכא כתב הר"י כשאין החבית יוצאה חוץ לכותל משמע דעכ"פ ממלאת עובי כל הכותל. ועל פיר"ת שם ק"ל חדא דקי"ל דאין צמיד פתיל לטומאה עי' כלים פ"ח מ"ו. שנית דאפי' בטהרה כה"ג אינו מציל דהוה כאוכלין שגבלן בטיט ע"ש רפ"ט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף