רש"ש/תענית/ד/ב

רש"ש תענית ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אמר עולא תרי תנאי אליבא דר"י. הגבו"א הקשה מדוע לא משני הא דידיה הא דרבי' כו' ע"ש. ובירושלמי הלכה ב' משני באמת כן. והנה הואיל דבגמרא דילן איתא להדיא בברייתא דהא דהעובר לפה"ת כו' אמר משום ריב"ב ע"כ בירושלמי שם ט"ס וצ"ל קדמייתא בשם ריב"ב ותנייתא בשם גרמי' ושפיר פשיט כן מהא דאריו"ח כו' ע"ש כי כן דרך האמוראים אחר שאמרו הלכה כפלוני מפרשי אח"כ טעמו כמו בברכות (יד סע"א) וסוכה (מו סע"א) וש"מ. ועוד כיון דבגמרתינו לקמן פסק ריו"ח כר"י בהא דהעובר לפה"ת כו' יש לנו לומר דגם בירושלמי הוא כן. והק"ע במחכ"ת שגה בזה:

שם וכי מתורגמן שואל דבר שא"צ לצבור. לפמש"כ רש"י לעיל בסמוך בד"ה תרי תנאי והזכרה שיכול להזכיר ביו"ט מזכיר. דמשמע דיש עוד בו צורך עד תשלום תפלת יוצר א"כ מאי מקשה. ע"כ נראה דשיטת גמרתינו היא כפי שפי' הר"ן (וכ"מ מהרא"ש) דברי הירושלמי דהא דמקשה ויזכיר מבערב קאי אפסח ע"ש. אלמא דכבר א"צ בו מבערב:

מה שהקשה הגבו"א דמ"ל בטעה והתחיל של חול ע"ש. כבר קדמו בזה המ"א בסי' קי"ז ס"ק ב' וישובו הוא ג"כ כעין ישוב המ"א ע"ש:

שם רבה אמר כו' עד שיעבור זמן שחיטת הפסח. עפרש"י. ומזה ראיה ברורה למש"כ הר"ף והרא"ש בר"פ תה"ש גם לר"י דאמר תה"ש עד ד' שעות מ"מ היכא דטעי וצלי לאחר ד' שעות שכר תפלה יהבו לי' ועי' ר"ס פ"ט בטור וב"י והאחרונים:

מש"כ הגבו"א דאם נפרש כוונת רבה עד הערב ע"כ ל"ל הא דירושלמי דלית כ"ע תמן דא"כ יש לחוש בליל מוצאי יו"ט דישאל. תמוה דהרי שמע דבמוסף הפסיקו מלהזכיר ואין שאלה בלא הזכרה כדלעיל:

רש"י ד"ה והאריו"ח. דאין אומר בה"ש ביו"ט. מפרש כן לרווחא דמילתא בכדי שתסוב הקושיא גם על תירוץ הראשון דגברא כו':

רש"י ד"ה להפסקה איתמר. דכשהוא מפסיק לשאלה בעה"פ פוסק נמי להזכרה. ור"ל והא דקאמר הלכה כר"י לא קאי אלא על ריש דבריו (וזה דלא כגבו"א ומתורץ קושייתו לקמי' בד"ה ואנן דאמאי לא בעי אהפסקה ג"כ וזהו שדחקו לרש"י) ומש"כ לקמי' בד"ה פסק מלשאול אלמא לא ס"ל כר"י כוונתו לדייק מריש דברי ריו"ח וסרה בזה תמיהת הגרע"א בחדושיו. גם מה שתמה על פרש"י בד"ה הא לן מהא דקאמר הש"ס ואנן דאית לן תרי יומי כו'. הלא רש"י ישב שם במש"כ לר' יהודה דאמר כו'. וכ"מ להגר"א בר"ס קי"ד:

והנה שיטת רש"י דשואלין בכ"מ בז' מרחשוון והחילוק הוא רק בהזכרה דבזהמ"ק או לדידן דאית לן פירי בדברא לא מזכירין עד ז' במ"ח ובזמן שאין מקדש בא"י כר"י. ולכן מש"כ הגר"א שם אבל צ"ע דהא לקמן בר"ס קי"ז כו' ולא כרש"י כו' נ"ל דט"ס הוא וצ"ל אלא כרש"י. וס"ל דמאי דקאמר השתא דאתית להכי הא והא כו' הדר ביה מסברא דפירי בדברא וכן בירושלמי ליתא אלא תירוץ השני (וע"ש דמוכח כפי' התוס'). ולפ"ז א"ש בפשיטות שאלת ואנן דא"ל תרי יומי כו' אפי' לפסקא דריו"ח ונכון בעז"ה: מה דמשמע בגבו"א בסד"ה הא לן דר' אלעזר היה תלמיד דריו"ח ורב ולא דשמואל. אישתמיטתיה במחכ"ת גמרא דעירובין (סו) ודב"ב (פב ב) דמבואר שם דשמואל הוה ג"כ רביה וכ"כ הוא עצמו בש"א בראשו:

רש"י ד"ה לאבא. חבירי. ועי' ברכות (מז) בפירושו ומש"כ שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף