רש"ש/תמורה/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

שפת אמת
מלאכת חושב


רש"ש תמורה יא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא חוץ מדמי אותו אבר שבה. כצ"ל:

שם רבא סבר לה כר"א. (נ"ל דר"ל דאסבר לה להא דמודה ר"י כר"א). ור"ש לא סבר לה כר"א. (פירוש לא אסברה להא דמודה ר"י כר"א אלא דוקא באבר שבנטילתו היא מתה מיד) אבל בדינא דר"א כ"ע ל"פ דהוי נבלה מחיים. ובזה מתורץ הצ"ע דהלח"מ ברפט"ו מהלכות מעה"ק על הרמב"ם. וכן ר"ש מצי סבר דטרפה אינה חיה. ונ"ל דהני אמוראי פליגי ג"כ בערכין ודמים דנידונין בכבודן והיינו באבר שהנשמה תלויה בו כדאיתא בערכין (כ) במשנה. והא דאמר שם בגמרא זה"כ כו' לאתויי מן הארכובה ולמעלה סתמא כר"ח דכאן. ולכאורה מפני זה ה"ל לפסוק כוותיה. אבל הרמב"ם שם נראה דפוסק כר"ש ולכן לא הביא ג"כ הא דמן הארכובה ולמעלה. ואולי סמך על פשטות לשון המשנה דשם דלא אמרה אלא ראש וכבד דהיינו דבר שמתים מיד בנטילתן:

שם בעי רבא הקדיש אבר לדמיו כו'. ערכין (ה):

שם דתניא לא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז כו'. בכורות (ט ב). ולשם כוונו התוספות בד"ה התם והמציין השתבש:

שם ת"ש האומר מה שבמעיה כו'. לעיל (י ב):

רש"י ד"ה באומר הרי עלי כו'. ל"א ירושלמי כו' הא מייתי בהמה שאין כל הגוף שלו. כצ"ל:

שם כגון דאמר כזוזא מן הדא בהמה כו' כלומר שוה זוז מבהמה זו כו'. לכאורה זה הוה כמקדיש דבר שאינו שלו:

רש"י ד"ה בעוף מהו. לרבי יוסי קבע"ל כו'. הא דלא פירש אפילו לרבי יהודה ובאבר שהנשמה תלויה בו וכפירוש הרמב"ם בחבורו שם. הוא משום דדין זה לא מוכח מקרא (לרבי יהודה) דכל אשר יתן כו' דכתיב ביה בהמה. אלא דיליף מערכין ודמים עיין בסוגיא דערכין (ד' ב. ה א) א"כ פשיטא דה"ה בעוף וע"ש בלח"מ ובפ"ה מהלכות ערכין הי"ד:

רש"י ד"ה הקדיש אבר לדמיו. מי אמר לרבי יוסי מדאקדיש חד אבר כו' ומיגו כו'. הנה היפך המיגות מסדר הגמרא ועמש"כ בזה בערכין שם ובמש"כ הלח"מ שם בהלכות ערכין:

רש"י ד"ה היא שלמים וולדה חולין. דלדה"כ אין העובר קדוש. הן למ"ד דעובר ירך אמו הוא ואם שיירו אינו משוייר. קדוש העובר מיד מכח האם עי' בתוספות לעיל ד"ה ואזדא ריו"ח לטעמיה. אלא דר"ל אפילו למ"ד וולדות קדשים ממעי אמן הן קדושין. ועי' בהגהות מוהר"ב רנשבורג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף