רש"ש/שבת/קכו/ב

רש"ש שבת קכו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[גמרא נגר הנגרר נמי סתמא היא. עי' תוס' ריש ביצה ד"ה גבי]:

במשנה רש"י ד"ה ומפנין תרומה טהורה. דחזי לבהמת כהן. עי' ב"מ (צ) בתד"ה והדשות שכ' דאסור משום הפסד תרומה אלא צ"ל דחזי לאדם לכוס אבל גם ז"א דתנן בפ"ח דשביעית מ"ב לאכול דבר שדרכו לאכול והביא הר"ש שם בשם הירושלמי דבא גם לאפוקי לכוס חטין חיות וסיים שם במשנה וכן בתרומה וכ"ש לכוס שעורין חיות דאסור. ע' כ"מ בשם הרי"ק בפ"י מה"ת ה"ז וגם בלא דברי התוס' דב"מ הנ"ל קשה לר"ח דמוקי לה כר"י דכיון דלאדם אינה ראויה אע"ג דחזי לבהמה אסורה בטלטול לדידיה כדמוכח לקמן בס"פ נוטל גבי הא דרבא דאמר דחזי לאומצא ע"ש. ולפמש"כ בס"ד בסוף מכילתין אמתניתין דמחתכין את הדלועין ע"ש הוה א"ש זה גם מש"כ עוד בטמאה דאפי' לבהמת כהן ל"ח בשבת דאע"ג דבחול חזיא כו' עיין בתוס' בפרק אין צדין (כז ב) מה שהקשו עליו ופי' טעם אחר וכ"פ הר"ן בכאן:

שם ומע"ש והקדש שנפדו. ובגמ' מוקי להו בלא נתן אה"ח דאינו מעכב וק"ל לר' יהושע (בהזהב נד) דמדרבנן אסור לאכול משום פשיעותא אפילו בשבת ופסק הרמב"ם כוותיה בפ"ה מהל' מע"ש הי"ב מדוע לא יאסר בטלטול כמו טבל דרבנן ומתני' א"ל דאתיא כר"א או כהכרעת רבי שם אבל על הרמב"ם דפסקה קשיא:

בגמ' אר"ח ד' מה' א"ד כו'. כזה משני ר"ח (בב"ק קיח ב) וע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף