רש"ש/פסחים/קכא/ב

רש"ש פסחים קכא ב

גמרא כהן מברך או אבי הבן מברך כהן מברך כו'. לכאורה קשה מדוע לא יברכו שניהם הכהן על הנאתו ואבי הבן על קיום המצוה ונלע"ד דבאמת פשיטא להו דשניהם צריכין לברך רק דמב"ל מי עדיף לברך ויוציא א"ח דומיא דפלוגתת ר"י ורבנן (בברכות מ ב) במשנה בהיו לפניו מינין הרבה ובהכי א"ש טפי מאי דסמיך הך אמתניתין דאיירי נמי בכה"ג:

ירושלמי

(פרק ערבי פסחים הל' א) מהו לצאת ביין של שביעית. ופי' הק"ע כיון דלא קרינן ביה לכם וקס"ד דד"כ בעינן לכם כמו מצה וכי היכי דא"י במצה כו'. ולי צ"ע טובא דלמה לא איקרי שלכם הלא מפורש כתוב בה והיתה שבת הארץ לכם וגו' והרי אתרוג בעינן ודאי לכם ותנן בפרק לולב הגזול הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה ועוד דהא גבי מצה לא כתיב לכם אלא דילפינן לחם לחם מחלה דכתיב בה עריסותיכם ובחלה גופא תנן בספ"ט דשביעית האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חייב מיתה ודוחק לומר דהירושל' איירי בלא הפקיר דאי אתה אוכל מן המשומר עיין סוכה ל"ט ב' ובתד"ה בד"א:

רא"ש

פ"ב סימן ג ורש"י פסק כר"י כו'. והגאונים כו' ואי משום סתמא דתמורה קיי"ל בתרי מסכתא אין סדר כו'. ונ"ל דרש"י וסייעתו ס"ל כמש"כ הכסף משנה ברפ"ט מהל' רוצח דבתרי סדרי יש סדר ועיין בתוי"ט רפ"ט דסוטה שהאריך בזה:

פ"י סימן יט ומכאן יש סעד למה שנהגו הבכורות להתענות כו'. עיין בקרבן נתנאל והק"ע בתוספותיו הניח דברי הרא"ש בצ"ע מהא דרבי יונה ע"ש ולתרווייהו אשתמיט גי' הרמב"ן במלחמות בפ' ואלו עוברין וכן בר"ן (שם) דגרסי רבי יונה אבא הוה בכור ולא הוה אכל:

בריך רחמנא דסייען

סליק מסכת פסחים בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף