רש"ש/פסחים/קטז/ב
במשנה מן הפסחים ומן הזבחים. עי' הגהת הגרי"פ דצ"ל בהיפך ולפלא שהעלים עין מהתוס' בסד"ה ה"ג ונאמר:
גמרא צריך שיאמר ואותנו הוציא משם. הוא לשון הכתוב (דברים ו):
ברשב"ם ד"ה בשר. שהיו אבותינו אוכלים לא יגביה כו'. כצ"ל:
ד"ה בעבור מצה ומרור. ור"ש ור"י גז"ש ל"ג. לכאורה ה"נ דגם ראב"י לא מגז"ש גמיר אלא דה"ק דכמו דדרשינן זה דשם למעוטי סומין ה"נ דרשינן זה דהכא:
ד"ה וחותם בגאולה וד"ה כן יגיענו. צ"ל בד"א:
ד"ה הללויה. תיבה אחת כגון תחתיה. הוא בתהלים פו הגזרה והבניה ביחזקאל מא:
ד"ה על כל פרק. על כל רגל כו'. כצ"ל:
ד"ה ד"א כו'. דכתיב ביה עד יום גלות הארץ. [כצ"ל] :
ד"ה וישראל אומרים לפניו ל"ג. כנ"ל דצ"ל:
תוס' ד"ה וחותם. עיין רש"א שכ' דלר"ט חותם בגאולה דת"ק היינו דמסיים בסופה גאל ישראל משמע דלר"ט חותם ג"כ גא"י רק שאינו מזכיר ברוך וז"א אלא דלר"ט וחותם בגאולה דת"ק היינו דחותם ההגדה בגאולה וכ"ה ברשב"ם להדיא וע"ע (לקמן קיז ב) ברשב"ם ד"ה והלל ואפשר דט"ס בדברי הרש"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |