רש"ש/פסחים/סה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
רש"ש
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png סה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ד"ה דם שהנפש. שה' דמים הם כו'. (ע"ש כ"ב) ובפירושו שאינן אלא ד' ועמש"כ לעיל (כב ב ע"ד):

רש"י ד"ה והא קא הוי חציצה. דבעינן לעמוד כו'. עיין (זבחים כ"ד) דיליף ליה מט"א הואיל ורצפה מקדשת כו'. (וע"ש ק"י) בתד"ה מין במינו ובמה שציין הגה"ש שם:

במשנה וחתיכת יבלתו. הצל"ח נסתפק בנולדה היבלת בשבת עה"פ אם מותר לחתכה שהרי לא היה אפשר לעשותה מע"ש ע"ש ונעלם מכ"ת ירוש' בפרקין בסוף הל' ג' וז"ל הגע עצמך שנולדה לו יבולת כו'. ומשני מין יבולת ראויה ליחתך מאתמול (וצ"ע ביבמות (ו ב) בתד"ה טעמא בסופו שכתב דבכ"ד משוינן מכשירי מצוה שא"א לעשותן מע"ש כמצוה עצמה כו' ע"ש) עוד שם בירו' הגע עצמך שחל יום הז' שלו בשבת כו'. ומשני מין הזייה ראויה מאתמול ומזה אני תמה גם על רש"י שנדחק בסוה"מ וכ' והזאה כו':

רש"י ד"ה שחיטתו. דכתיב ביום צוותו כו'. לכאורה הלא בגופי' כתיב בין הערבים[1] ואולי משום דכתיב ביה נמי שם תזבח כו'. בערב כבוא השמש:

תד"ה אלו דברים. לרבי ישמעאל בנו של ריב"ב. כצ"ל:

בא"ד ואפילו רבנן כו'. לא שרו כו'. אלא עה"ח והשאר כו' בברזי. אבל שבת קי"ז) כתב בשם ר"י דלרבנן מותר לגמרי (ור"ל כדרכו ע"ש) וכתב התוי"ט שזהו גם כן דעת הרמב"ם שכתב דמפשיטין את כולו ולא חילק כו'. (ולהלח"מ שם אישתמיט תוספות דשבת ע"ש) ולי עדיין קשה דה"ל לבאר דבמונח על פתורא דדהבא אינו רשאי להפשיט את כולו כדאיתא שם אליבא דרבא ואם הוא גם יומא דאיסתנא אסור לכ"ע ע"ש ואולי דסמך על הא דאמר הש"ס בר"פ רי"ש (מנחות סד סג) לישנא דאיכא בזיון קדשים ומשמע ליה דלטעם זה מותר בכ"ע ונ"ל ראיה לדעת הרמב"ם והר"י (דבשבת קלג ב) ובמנחות שם מייתא לפלוגתתם אמלאכות דאורייתא ע"ש:

במשנה א"ל ר"א כו' מ"ר רשות למצוה. בתוי"ט וברפ"כ דשבת סבירא ליה דנותנין לתלויה בשבת ל"ד במחכ"ת דמן תולין אה"מ ביו"ט ה"ל לאקשויי דע"ז אמר הש"ס שם דר"א ס"ל דמכשירי או"נ דוחין את היו"ט ועיין בלשון התוספות לקמן (סח ב):

ומש"כ עוד בס"ד מ"מ לענין ע"ת מיקרי רשות כו'. ג"כ ל"ד דאדרבה דלענין ע"ת שאין מערבין אלא לדב"מ ע"כ דשמחת יו"ט מקרי גם כן מצוה אלא נגד מצות ביעור חמץ מיקרי רשות והכי הל"ל:



שולי הגליון


  1. עי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס (סי' ו) שתירץ בפשיטות שכוונת רש"י על הזריקה, וע"ש הרבה ראיות לזה.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף