רש"ש/פסחים/ל/ב

רש"ש פסחים ל ב

גמרא חייס עליה משום דפקעה. ומזה תמה אני על מה שיסד רבנו יוסף טוב עלם ביוצר לשבת הגדול וקערות מותרות כי שקיל מדורא עלייהו לאנחא ואולי הוא משום איסור בעין דלא מהני בהו קינוח כמ"ש התוס' לעיל ד"ה דילמא. אך לפ"ז אין חילוק בין קדירות לקערות והוא חילק שם ביניהם. גם אין לומר דבקערות מיקל אפי' להשתמש בהם בפסח בחמין משום דהוו כלי שני וס"ל דכ"ש אינו מבליע ומפליט כיש פוסקים דהא תשמישם הוא ע"י עירוי וזה אסור לכ"ע עמ"א תנ"א סק"ג. ובס"א הגי' מדודא ויל"פ דר"ל הגעלה ע"י עירוי ומיירי בשל עץ או מתכת. אבל מסדור דבריו נראה דשב אכ"ח ע"ש [ועי' בע"ג (עד ב) תוד"ה דרש ובמש"כ שם]:

ואגב אעורר בפיוט אין ערוך אליך כתוב שלש מזבחות של אב המון שבדן כו'. והוא תמוה: א' דאברהם בנה ד', עי' רש"י בלק (כג ד); ב' דבדן לא מצינו שעשה מזבח:

שם אלמא בלעי ואסירי מ"ט התורה כו'. כ"ה הגי' בע"ז. וברי"ף כאן ליתא תיבת ואסירי:

[רש"י ד"ה חייס עלייהו. ואי כו' וסמיך אהסיק בחוץ. ומלשון הרא"ש והטור שו"ע משמע דמפרשי דלמא לא יסיק להו שפיר]:

שם ד"ה ה"ג יורקי כו' וד"ה דמצרפי. צ"ל בד"א:

ד"ה דמדייתי. שהרי כו' כתב לך תעבירו באש כו'. כצ"ל ותיבת ישטף נ"ל למחוק וכן ליתיה ברש"י שסביב הרי"ף כי ישטף כתיב גבי טומאה בפ' מצורע. אך לפ"ז אין לנו קרא על כלי עץ דמהני בהו הגעלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף