רש"ש/פסחים/כח/ב

רש"ש פסחים כח ב

רש"י ד"ה לקובעו חובה. האי ז"י תאכל עליו מצות כו'. כצ"ל וכדפי' בסוה"ע:

תוס' ד"ה ר"ש. וי"ל דגזרינן שמא יאכלנו. ק"ק א"כ לר"ש הל"ל תולין כל שש ויאכיל לבהמתו דהוי כמו גזירה לגזירה:

תוס' ד"ה א"כ. וקשה אמאי איצטריך כו'. לע"ד י"ל דאתי למעוטי. תוס' יו"ט^{[השלם מקור]}. וע"ד שממעט תנא דעצם עצם (ביומא פא.) ע"ש ושפיר יליף לה מההיקש דאכילת מצה אינה אלא בלילה ממש כמ"ש התוס' בריש פרק ערבי פסחים. ועי' בהרב המגיד בפ"א מהל' שביתת עשור ה"ו:

תוס' ד"ה וחד. וא"ת ולחזקיה מנלן אה"נ לפני זמנו. נראה הא דל"ק להו מלאחר זמנו משום די"ל אה"נ דמותר ואע"ג דלאוקימתא דראב"י לקמן מוכח דאסור י"ל דסבר כר' אבהו. אבל בלפני זמנו איתא בברייתא ומשעה שאסור כו':

בא"ד וההוא מסברא מוקמינן לתוך זמנו. לכאורה הא בהדיא אר"י ומנין לאוכל חמץ משש ולמעלה כו' שנאמר לת"ע חמץ הרי דמל"ת יליף אלפני זמנו ולא מלא יאכל. ואולי דאתו לאפוקי שלא תאמר דלא יאכל אתי לאח"ז ושפיר ילפינן לפ"ז מן לאח"ז דשניהם אינן בכרת. אבל לקמן אמרינן אלא לראב"י משום לא יאכל חמץ מב"ל. הרי דלא יאכל מוקמינן אלאח"ז וכן איתא להדיא בירושלמי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף