רש"ש/פסחים/כט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
שיח השדה

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png כט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ובדין הוא כו' דאפילו תוך זמנו מותר בהנאה. מדברי התוס' מוכח להדיא דל"ג תיבת בהנאה:

שם ור"ש קנסא קניס הואיל ועבר כו'. לכאורה לדעת מהרש"ל שהביא הש"ך בחו"מ סימן שפ"ח ס"ק נ"א דבקנסא דרבנן נמי אמרינן מודה בקנס פטור והכריע כן בתשו' ש"צ סי' ק"ט (ועמש"כ עליו בגיטין נג) גם בזה וכיוצא בו אם הודה מעצמו לא קנסינן ליה דאין לחלק ולומר דל"א מב"ק פטור אלא בדבר שבין אדם לחבירו שקנסוהו שישלם לחבירו אבל באיסורא ל"א הכי. דהרי רש"י בר"פ התערובות (הביאוהו התוס' בב"ק מא ב) פי' טעם דאין השור נהרג ע"פ בעלים דמבק"פ. אבל באמת נ"ל דע"כ ל"א מבק"פ אלא היכא דצריך ב"ד שיחייבוהו כמו דיני קנסות דא"ד אותם אלא דיינים סמוכים ועי' בתוס' (ב"ק לג ב) ד"ה א"ב (ובע"ד) ד"ה דאכתי. וכן שור הנסקל דוקא גמ"ד אוסרו בהם אמרי' שאין ב"ד קונסין אותו ע"פ הודאתו. אבל בדבר שא"צ ב"ד לקנסו נאסר גם ע"פ עצמו. וזהו הלשון שאמרו (בב"ק סד ב) אם המצא בעדים תמצא בדיינים:

רש"י ד"ה דישראל נמי. בהנאה לאח"ז. ל"י למאי הוסיף תיבת בהנאה דנראה דהש"ס דק בלישנא לומר בריה"ג בהנאה ובדר"ש סתמא למימרא דאף באכילה שרי:

רש"י ד"ה את יוה"כ. שנאמר וקרהו אסון. זהו לימוד דאביי בכתובות ורבא שם מייתא לימוד אחר. ועי' לקמן (לב) ובפירושו ד"ה כרנבה"ק:

רש"י ד"ה ורב יוסף. עכה"ד. ותימה מדוע סני ליה לאוקמי דס"ל כר"ש בדבר הגל"מ הלא ראב"ש (בב"ק קה ב) וב"ע שם לשמואל סבירא להו כוותיה (ועי' תוס' שם ע"א ב ד"ה וסבר) ובחר לאוקמי דס"ל כריה"ג ונ"ל דס"ל לרב יוסף להאי לישנא דבהקדש אף לר"ש לאו כמ"ד משום דתנן בערכין ספ"ו אין להקדש אלא מקומו ושעתו ע"ש אלמא דאזלינן ביה בתר השתא ולא משגחינן במה שבימים יבואו יתייקרו וה"נ דכוותה ונכון בעז"ה:

[תוס' ד"ה בדין. ומיהו בשל גבוה קשה כו'. עמש"כ בביצה (יט ע"ב) ליישב בדרך נכון בס"ד]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף