רש"ש/עירובין/כא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא איני והא"ר יצחק אר"י א"ש כו'. בתר"ע אות ט"ו הקשה דמנ"ל לשמואל דהא דלבור הרבים לריב"ב לא מהני פסין משום דבעינן דחזי לאדם (עי' תוס' ר"פ ד"ה בור לחוד הב') דילמא לטעמיה אזיל דס"ל דאף להיקף סאתים בעינן שומירה כו' ולכן בעי באר דחשיב דירה כדפרש"י בשלהי מתניתין דר"פ ע"ש באורך ול"נ מדקאמר אלא לבאה"ר בלבד משמע דלבור אין צד היתר בפסין אפילו בדאיכא שומירה כו' ותדע מדקאמר ולשאר עושין חגורה ואי בדליכא שומירה אפי' חגורה לא מהני בבור לשיטתיה וכמ"ש בעצמו בסה"ד: והנה לקמן (כג) הגי' א"ר יוסף אר"י א"ש והב"ח מגיה כאן ג"כ רב יוסף ואולי י"ל דגי' דידן דווקנית דמדרב יוסף דשם לא מוכח דהטעם דבאר הוא משום דבעינן דחזי לאדם דהא פסק שם ג"כ כריב"ב דל"מ אלא בבאה"ר ורש"י פי' שם טעמו דבעינן תרתי למעליותא היינו דלא פסקי ודמדכרי אהדדי וזה דלא כתוס' דר"פ הנ"ל ונימוקו עמו דאם כדברי התוס' קשה אפי' באה"י נמי (ודברי המהרש"א שם לא מוחוורין כלל ע"ע) אבל מדרי"צ מוכח שפיר דטעמא דבעי' חזי לאדם דמדקאמר סתמא אלא לבאר מ"ח משמע אפי' דיחיד (עיין לקמן כ"ג בהצריכותא) ואי טעמא משום דלא פסקי אפילו בור הרבים נמי:
שם בעינן מידי דחזי לאדם. קשה דבתענית רפ"ג משמע דגם מי בורות ראויין לאדם וכמדומה שגם עתה עיקר שתייתן בא"י ממי בורות ועי' רש"י לקמן ד"ה דשכיחי מיא:
תוס' ד"ה אחד. לפי שעושה זרת שליש אמה כו' אך תימה כו' והוא עושה העולם זרת על אמה וזה מנין לו. ולעד"נ ליישבו שהוא סובר דקוטר כדור הארץ הוא שליש אמה וא"כ ההיקף הוא אמה לפ"ח ים ש"ש ושטח גבנוניתו הוא בכדי כפילת קו אלכסונו בקו עגולו (כמבואר באלים) והוא אמה על שליש אמה ונכון בעז"ה ורביד הזהב בפ' תצוה שגה בחשבון זה ע"ש גם מה שהשיא דעת הערוך מתוך מש"כ דשיעור זרת הוא כמו מן הגודל עד הזרת לשיטת הקלירי עי' בשנ"א פ"ג דערלה מ"ב שכתב דמגודל עד זרת דרך שאר ראשי אצבעות הוא חצי אמה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |