רש"ש/עבודה זרה/לח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png לח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא דג מליח כו' וריו"ח אסר. עפרש"י. והב"י הביא שהרשב"א בשם הראב"ד והרמב"ן פי' דפלוגתתן בדג מליח גדול שצלאו עובד כוכבים ושהרר"י פסק כריו"ח והביאו הטור. ותמה עליו הפ"ח שהוא נגד הרא"ש שפסק בזה כחזקיה וב"ק. ואשתמיטתיה מש"כ הר"ן דלפי' זה ראוי לפסוק כריו"ח דשמעתתא דרב לעיל דאמר דגים מלוחים קטנים כו' כוותיה שייכא ע"ש. ואולי הפ"ח לטעמיה אזיל שכתב ברמזים סי' כ"ט דלגי' הרא"ש שם בדברי רב יוסף אם צלאן עובד כוכבים כו' דברי רב מתפרשין בלא צלאן. אבל אינו מוכרח. וגם מד"ר יוסף דאמר אם צלאן משמע דדוקא קטנים דמיירי בהו רב אבל מלוח גדול לא והיינו כריו"ח:

שם אמר חזקי' ל"ש אלא שדרכן כו'. עיין בר"ן בשם הראב"ד דזה דמי לב' רוקין א' טמא כו' דתולין כו' וגבינות מדמה לרוק אחד ספק טמא כו' ע"ש. וכוונתו על מ"ו דפ"ד דטהרות ע"ש. ואנכי תמה דהתם א' טמא היינו שהוא מסתם רוקין כדפי' הרמב"ם והר"ש והוה ס"ס וכ"כ הרמב"ם בחבורו בפי"ח מהל' אה"ט ה"ה ושתיק ליה הראב"ד. אבל אם אחד ודאי טמא פשיטא דשורפין עליהם אה"ת כמו שרץ וצפרדע ברה"י ע"ש רפ"ה ובר"ש ואדרבה זה נקרא איקבע איסורא לענין אשם תלוי משא"כ ברוק אחד דנקרא לא איקבע איסורא (כריתות יח) והכי ה"ל לחלק דבגבינות הוא ספיקא דאורייתא משא"כ הכא דהוא ספק סתם יינם דאינו אלא מדרבנן דיין שנתנסך לא הוה מזבין ליה כמש"כ בעצמו לעיל (דף שלט) בשם הרמב"ן. אך לפ"ז יקשה מדוע ר"ח דאמר טעמא דגבינות מפני שמעמידין אותה בחומץ. וכן ר"נ דאמר מפני שמעמידין אותה בשרף ערלה. נשארו שם בקושיא (לה ב) דתיתסר בהנאה. הלא לר"ח אינו אלא ספק סתם יינם. וכן ר"נ אימא דס"ל יש קנין לעובד כוכבים בא"י והוה כח"ל וקי"ל ספק ערלה בח"ל מותר או דיסבור כשמואל בקדושין (לח ב) דערלה בח"ל הל' מדינה:

רש"י ד"ה ב"ק שרי. הואיל ובליע כו'. לכאורה הנל"פ הטעם משום דראוי לגומעה חיה (עי' תוס' יבמות מו ד"ה ריו"ח) ונ"ל דדחקו קושיית התוס' מברייתא דלקמן ולפירושו י"ל דהברייתא מיירי בקלופה:

רש"י ד"ה וספות. כמו שומרי הסף. יותר ה"ל להביא מן הדם אשר בסף:

גמרא משכב כו' וחטים ושעורים וקמח וקלי ופול כו'. כצ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף