רש"ש/סנהדרין/ד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם
מהרש"ל
מהר"ם שיף
רש"ש

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מנין לר"ד שיצאה מב' מתים כו'. הן באהלות פ"ב מ"ו איתא ור"ד מב' מתים (וכן שם לעיל מ"ב) בלא תיבת שיצאה. ונ"ל דכלפי דאיתא בתוספתא רפ"ג הביאה הר"ש בפ"ב מ"ב דאר"י ל"נ ר"ע וחכמים על ר"ד שפירש מב' מתים שהיא טהורה עמ"נ על ר"ד שפירשה מב' רביעיות מב' מתים כו' להכי קאמר הכא שיצאה מב"מ לאשמועינן דאפי' לא יצאה רק חצי רביעית מזה וח"ר מזה ג"כ מטמאה וכרשב"י בתוס' שם דדוקא בכה"ג נחלקו ובבאה מב' רביעיות מב"מ אף חכמים מודו. וזהו שאמר ב' נפשות ושיעור אחד ר"ל דלא יצא מב' הנפשות רק שיעור א':

שם יכול בחלב אמרת י"א למקרא. פי' דחָלָב משתנה בסמיכות אבל חֵלֶב לא כדכתיב חלב צאן עם חלב כרים. שמעתי מפי המדקדק בעל ספר הל"מ ז"ל[1]:

רש"י ד"ה קרנת. בחטאות כו' ובכבשה כו' ובשעירה דיחיד כו'. כצ"ל. ותימה שהקדים כבשה לשעירה שלא כסדרן בפרשה וכבר הרגיש בזה הא"ת הביאו המ"ש. וע"ש:

תד"ה ורבנן ירשיען. הגה"ה שעה"ג בשם מהר"ם משובשת:

תד"ה ורבנן נפשת. תימה כו' ל"ל תרי קראי כו'. לכאורה חד למגע וחד לאהל. והא דקאמר שם ור"ע לטעמיה הוא כפי' רש"י שם:



שולי הגליון


  1. ספר הלכה למעשה, וילנא תקס"ו חברו ר' צבי הירש ב"ר מנחם נחום, הוא מחבר הביאור לספר דרכי הניקוד והנגינות של ר' משה הנקדן (וילנה תקפ"ב באתר "HebrewBooks"). ומה ששמע רבנו מפיו אינו מובא בספריו אלו. וכנראה כוונת בעל הל"מ ז"ל היא למש"כ המדקדק הנודע רוו"ה במאמרו 'יש אם למקרא ולמסרת' הנדפס בסוף חיבורו על פירש"י עה"ת 'מודע לבינה - הבנת המקרא', כרך דברים, רעדלהיים: דפוס וואלף היידנהיים, תקפ"א, עמ' 93 (בנדפס עם 'הרכסים לבקעה', וילנה תרמ"ב באתר "HebrewBooks" הוא בעמ' 14 של המאמר), ז"ל שם: וככה יש מקום פקפוק במלת בַּחֲלֵב בפסוק לא תבשל גדי בחלב אמו, וזה שמלת חָלָב הוא על משקל בָּקָר בָּשָׂר דָּבָר חָכָם ודומיהם ובסמיכותם נאמר בְּקַר זבח השלמים, בְּשַׂר ערלתו, על דְּבַר אשתי, לַחֲכַם לב, וככה היה ראוי לומר מן חָלָב - בַּחֲלַב הלמ"ד בפתח, והוא בצרי וכן כל חביריו הסמוכים כולם צרויים שלא על המנהג, ולכן הקשו רז"ל (סנהדרין ד.) למ"ד יש אם למסרת בשר בחלב מנ"ל דאסור דלמא בחלב אמו פירושו בשומן של אמו ולשון חֵלֶב הוא אע"פ שמלת חֵלֶב בלתי משתנה בסמיכות בכל המקרא אפשר לומר שנסתמך על דרך הֲבֵל הבלים שלא על המנהג, ולזאת כתבה התורה בחלב ח"י כדי להכריע פתרונו אל המסרה בְּחֵלֶב, ושקלו וטרו בי' רז"ל וחזרו על כל הצדדים והעלו שמשמעות לא תבשל בלתי סובל פירוש זה לפי שדרך בישול אסרה תורה, אכם למ"ד יש אם למקרא אין אנו זקוקים לכל זה, כי חלב ל' שומן הוא שוה בסמוך ובמוכרת בכל המקרא, ואשר הוא ענין משקה לעולם חלֵב בסמיכותו כמו חמאת בקר וַחֲלֵב צאן עם חֵלֶב כליות (דברים לב יד).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף