רש"י/סנהדרין/ד/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות יד רמ"ה מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף ערוך לנר רש"ש |
יש אם למקרא. בתר קרייה אזלינן דהיא עיקר:
הא דאמרן. ירשיעון קרינן:
אקרא אני. יכולני לקרות וטמאה שבעים כנדתה (ויקרא יב) דהא לא כתיב שבועיים מלא:
טמא בזכר. שבעת ימים:
וטיהר. שלשים ושלשת ימים:
וטימא בנקבה. לשבועיים:
וטיהר. ששים יום וששת ימים:
כפלים. וטומאה דיולדת זכר שבעה הלכך דנקבה שבועיים:
כל הניתנין. עולה ושלמים ואשם הטעונין שתי מתנות שהן ד' שנתנם במתנה אחת:
כיפר. דכתיב[1] ודם זבחיך ישפך שפיכה אחת במשמע:
קרנות קרנת קרנת. (ויקרא ד) בחטאת של מזבח החיצון כתיב בשעיר דנשיא כתיב קרנת חסר ובכבשה דיחיד כתיב (שם) [2]קרנות מלא ובשעיר' דיחיד כתיב (שם) קרנת חסר אבל הנך דפר כהן משיח והעלם דבר במזבח הפנימי כתיב (שם) והתם כולהו מודו דמתנה אחת מעכבת בהן וב"ש אזלי בתר קרייה:
ואימא. לב"ה כולהו למצוה דהא כולהו צריכי למכתב למצוה ועיכוב דחדא מנא להו אימא אע"פ שלא נתן כלום כיפר:
בכדי. בלא כלום:
שתים. דפנות של סוכה:
כהלכתן. שלימות:
אפילו טפח. ברום י' טפחים:
למסורת. שנמסרה כתיבתו לכתבו חסירה:
אתאי הלכתא. דאמרינן התם מחיצות הלמ"מ ומוקמינן לה לגרוע לדופן אתיא:
נפשות. היינו דם דאיקרי נפש:
רביעית. היא שיעור חיותו של אדם ובלא"ה לא איקרי מת עד שיהא בו שיעור מיתה:
שתי נפשות. משמע משני ב"א וכתב מת כדי מיתה היינו רביעית:
ורבנן פליגי עליה ואמרי עד שיהא השיעור מאדם אחד דנפשת חסר כתיב:
בחלב אמו. יכול בחֵלֶב אמו אבל בחָלָב מותר לבשל:
- ↑ דברים יב כז.
- ↑ [בכל החומשים ותיקונים גם במסורה קרנת חסר כתיב]. גליון ש"ס וילנא