רש"ש/סוכה/יח/א

רש"ש סוכה יח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[גמרא האי צחנתא דבב נהרא שריא כו' והאידנא דשפכי כו' אסירא. לבי אומר לי דזהו הנקרא בלע"ז (שטינקעס) כי צחן הוא לשון סרחון כמו ותעל צחנתו (יואל ב'). ועי' רפ"י דתרומות וכמדומה שנאמר לי שגם בהם דרך להתערב דגים קטנים טמאים ואינן ניכרים וכדפרש"י באברומא. והעולם נוהג בהם היתר ואין פוצה פה וה' הטוב יכפר בעד. וי"ל דרש"י בע"ז (דף לט) פירש צחנתא חילק שהוא סולתנית דאין לו עכשיו (קשקשים) ועתיד לגדל לאח"ז (וברש"י שאצל הרי"ף שכתב על סולתנית שמשירין כשעולים מן המים ע"כ ט"ס הוא) וע"כ לא אסרוהו אלא בעוד שלא צמחו בו הקשקשים דאז אינו ניכר לבין הטמאים אבל אחר שצמחו בו הקשקשים ניכר היטב על ידיהם. וכ"כ הש"ך ביו"ד סימן קי"ד סקט"ז. אולם בדיקה מיהא בעיא. ודע דק"ל מאי איריא דחשיב במשנה החילק בין דברים של נכרים דאפי' דישראל נמי אסור וי"ל]:

רש"י ד"ה הכי גמירי להו דאין לבוד באמצע. לעד"נ דאפי' מן הצד ג"כ גמירי דל"א לבוד וראיה מהא דחלון טפח מביא טומאה מבית לבית ובדפנות הוכיחו התוס' דלכ"ע אמרי' לבוד אפי' באמצע והמ"ל ולטעמיך ולשון התוס' בעירובין (י ב) בד"ה עור דהל' גמירי גבי טומאה דל"א לבוד משמע ג"כ דל"א לבוד כלל:

רש"י ד"ה סיכך ע"ג אכסדרה וסמך הסכך על שפת כו'. אתי לאפוקי היכא שהשוה את קירויו דל"א פי' תקרה כו' אפי' לאביי כדלקמן ובזה מיושב לישנא דעל ולא נצטרך לפי' הרי"ף בזה שוב ראיתי שהר"ן בס"ד הרגיש עליו בזה:

תד"ה אין לבוד דהכא מיירי כשהאויר מהלך ע"פ כולה. קשה דהא מייתי ראיה מארובה והתם אפי' מוקפת מד' צדדיה וי"ל דהמ"ל ולטעמיך כמשכ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף