מהרש"א - חידושי הלכות/סוכה/יח/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
סוכה יח א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפרש"י בד"ה אמאי כשירה בכל אחת מהנסרים כו' ואם גדולה היא אותם שחוץ לד' אמות פוסלות בה עכ"ל לכאורה יש כאן גמגום דל"ל לפסול אותן שחוץ לד' אמות משום דליכא למשרייה בדופן עקומה תיפוק ליה דאיכא בין פסל לפסל נסר הרחב ד' וחוצץ בין כשר לכשר וליכא הכשר סוכה במקום אחד וי"ל בדוחק דמשמע ליה דודאי המקשה ידע דאיכא לאשכוחי דיבואו ב' פסלין באמצע אלא דלא הוה ידע למימר דמיירי דוקא בח' מצומצמות דמשמע ליה דמיירי אף ביותר משמונה אלא דא"כ ליכא למשרייה בדופן עקומה הב' פסלים שבאמצע והמתרץ השיב לו דאיירי דוקא בח' מצומצמות דהשתא איכא למשרי שפיר הב' פסלים שבאמצע על ידי דופן עקומה וק"ל:
בד"ה שאין בה אלא ח' אמות מצומצמות לא פחות ולא יותר כו' עכ"ל אינן שוין דלא יותר ליכא לאשכוחי כלל אבל פחות איכא לאשכוחי בל"ב טפחים ולא קאמר לא פחות אלא למעוטי הפחות ממ"ח עד ל"ב וק"ל:
תוס' בד"ה סיכך על גבי אכסדרה כו' לפיכך נראה כי מעיקרא פליגי בסיכך על אכסדרה כו' דאורחא דמלתא למעבד צניעות קצת כו' עכ"ל כתב מהרש"ל נ"ל שהתוס' מפרשים בסיכך ע"ג אכסדרה שיש לה ב' מחיצות והיא עצמה הוי הסוכה וכן כו' עכ"ל והאריך ע"ש ואף שלפום ריהטא נראה כדבריו ממ"ש דאורחא דמלתא למעבד צניעות כו' שהוא טעם לאכסדרה סתם דנקט שיש לה ב' דפנות כמין ג"ם משום דאורחא הכי הוא דלסוכה גופה לא הוו צריכי להאי טעמא דע"כ איירי ביש לה ב' דפנות דאי לאו הכי לא מהני לה פי תקרה כמו שהוכיחו לעיל ולקמן דלא מהני פי תקרה אלא ביש לה ב' דפנות אבל א"א לומר כן דאם כן הוויין המחיצות לאויר הסוכה עבידן שהאכסדרה היא הסוכה גופה ומאי קאמר ורבא אמר לך ע"כ לא קאמר רב התם כו' אבל הכא דלאו להכי עבידי ודוחק לפרש דה"ק דלאו להכי עבידי שלא לשם סוכה אלא לשם אכסדרה כיון דאויר האכסדרה הוא אויר הסוכה גופיה ועוד אי הוו התוס' מפרשין ליה הכי לא ה"ל לשתוק מלפרש כן לפי שיטתם ולא כפרש"י שפירש דפי תקרה לשם חלל אכסדרה עבידה ולא לאויר שחוצה לה וע"ק שהרי התוס' כתבו לקמן דכל היכא דקאמרינן סתם אכסדרה ולא נקט בבקעה היינו אכסדרה שיש לה ג' מחיצות והכא הא נקט אכסדרה סתם ומיירי שאין לה אלא ב' מחיצות ועוד שדחק עצמו מהרש"ל במה שכתב הרא"ש ולפר"י אין הסכך מהלך על פני כל החצר אלא יש לסוכה ב' דפנות ובשלישית סיכך ע"ג אכסדרה כו' שאין זה ר"י בעל התוס' אלא רי"ף שמפרש לה הכי דסמך לה בשלישית על אכסדרה וזה אינו דבדברי רי"ף לא הוזכר בשום מקום ב' דפנות אלא בסמוך לה ואדרבה בפרק כל גגות מוכח מדברי הרא"ש שהבין מדברי הרי"ף לפרש לגבי שבת דמיירי בג' דפנות ובשם ר"ת כתב שם הרא"ש דמיירי גם בשתי דפנות ודעת זו הוזכרה שם בתוס' בשם ר"י וא"כ ע"כ מ"ש כאן הרא"ש ודבריו כתבתי בפ' כל גגות לא קאי לפירוש רי"ף גם אין לשון הרא"ש להזכירו רי"ף אלא רב אלפס וע"כ נראה דודאי לגבי שבת איכא לפרש פלוגתא דרב ושמואל לענין לטלטל בתוכה כדמשמע מכל הפירושים אבל לגבי פלוגתא דאביי ורבא בסוכה לית לן לפרושי סיכך ע"ג אכסדרה אלא בסמוך לה וכמתני' דהכא דמייתינן עלה והיינו משום דכל אכסדרה יש לה כבר גג וסכך ולגבי שבת שפיר מצינן לאשכוחי פלוגתייהו בגופה דאכסדרה המסוככת אי פי תקרה יורד וסותם או לא אבל לגבי סוכה דצריך סכך כשר לא מצינן לאשכוחי פלוגתייהו אלא בסיכך בסמוך לה באויר החצר אם פי תקרה של אכסדרה יורד וסותם גם לאויר שחוצה לה או לא והשתא מ"ש התוס' לפיכך נראה כי מעיקרא פליגי בסיכך על אכסדרה שאין לה פצימין ביש לה ב' דפנות כו' היינו שיש לסוכה ב' דפנות כמין ג"ם ובשלישית סמך על אכסדרה שאין לה פצימין והם דברי ר"י בעצמם שכתב הרא"ש ומשום דמקשינן ממתני' וכן חצר המוקפת אכסדרה ואמאי נימא פי תקרה דאיכא לאוקמא באין לה דופן כלל דהאכסדראות דמוקפות ליה פתוחות לסוכה זו מכל צד ובהא אביי נמי מודה דלא אמרינן בה פי תקרה כיון דאין לסוכה זו ב' דפנות מש"ה הוצרכו התוס' לומר דמשמע ליה למקשה דמסתמא מתני' לא איירי בכה"ג אלא בעשה לה ב' דפנות כמין ג"ם דאורחא דמלתא למעבד הכי בכל סוכה המוקפת אכסדרה אף אם הכשרה במחיצות הבית משום צניעות שלא תהיה הסוכה פרוצה מכל צד להאכסדראות והשתא שפיר פריך לאביי גם מ"ש מהרש"ל שפרש"י מפרק כל גגות שהביאו התוס' כאן לא איירי כלל במפולש לאכסדרה אלא בסיכך ע"ג ממש אין שם הכרע אלא דלפום רהיטא הוה משמע כן ממה שפרש"י שם ובתוך האכסדרה אין נראין כו' ולדרכנו נראה דודאי כיון דלענין סוכה קמיירי התם אין לפרש דסיכך ע"ג אכסדרה ממש שהרי מסוככת כבר אלא דמיירי נמי בסמוך לה וה"ק דאפילו בתוך האכסדרה אין נראין הפצימין משום מחיצות הראשונות דאי הוו נראין באכסדרה כגון שהשוה את הפצימין מבפנים ונטל מחיצות הראשונות היה נראין שפיר באכסדרה וכשר דה"ל נראין מבחוץ ושוה מבפנים וק"ל:
בא"ד ורבא דהוה מקשה ס"ד דאפילו רבנן דלית להו פי תקרה כו' עכ"ל גם בכאן דחק מהרש"ל לפרש דרבא הוה ס"ד אף דבשבת יש חילוק בין כמין ג"ם למפולש בסוכה אין שייך לאסור כ"כ מפולש והביאו לזה לפי מה שהבין דלכ"ע אף לרבנן מהני כמין ג"ם לגבי שבת ואינו כן דאם כן לגירסת ר"ח ור"ת דלית ליה לשמואל פי תקרה אפילו בג' מחיצות שמואל כמאן אלא ע"כ שמואל אית ליה דלרבנן לא מהני פי תקרה אפילו בכמין ג"ם ורבא נמי הוה סבירא ליה ולא ידע כלל לפלוגי בין כמין ג"ם ובין מפולש אלא לאביי ע"כ לפלוגי בין שבת לסוכה ומש"ה מקשה לאביי כיון דמהני פי תקרה בסוכה שאינה מפולשת מהני נמי במפולשת ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |