רש"ש/נזיר/יב/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש שיטה מקובצת קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ואילו גבי דידיה תנן האומר כו'. כצ"ל כי היא משנה שם:
רש"י ד"ה אמר רבא. ה"ג כו'. והאי דקא מייתי ליה אינהו כו' משום נדבה. תימה דהא בתוכם יש ג"כ חטאת שאינה באה בנדבה אפי' חטאת נזיר כדמוכח בכ"ד ומהן בנדרים (י' א) חסידים הראשונים היו מתאוים להביא קרבן חטאת כו' ע"ש. וגם הלחם הבא עם שלמי נזיר משמע במעילה (יא א) במשנה דאינו בא בנדבה ובספרי נשא פיס' ל"ח דאפי' אמר הריני נזיר ע"מ לגלח על מאה חטאות אינו רשאי להביא יותר מחטאת אחת. וצ"ל דיוצאין אם יביאו העולה לבדה:
תד"ה מ"ט (בסופו). ואין חיוב שום ח"נ בעולם. כצ"ל:
תד"ה כי פליגי (בסופו). אבל בלישנא דמתניתין משמע להו דחצי קאי אעלי. כצ"ל:
במשנה כשיהיה לי ולד. במשניות הגי' כשאראה וכ"ה בתוס'. וכ' התוי"ט ול"י אמאי שני כו'. ודקדוק חמור הוא. ועמש"כ בנדרים (יז) בס"ד ליישב זה:
תד"ה בת. אבל אמר בל"ז כו' אפי' בת טומטום כו'. כצ"ל:
תד"ה הפילה. כר"י דסבר לא מחית כו'. והתוי"ט מסיים היינו ר"י דס"פ דלעיל גם מ"ה. ול"ד דשם אינו מבואר דספיקא דנזירות לקולא רק הגמרא שם מייתא ברייתא דתני בה בהדיא לר"י כן ע"ש וכדמייתי התוס' לקמן בד"ה לר"י:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |