רש"ש/נדרים/מז/ב

רש"ש נדרים מז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ת"ש האומר לאשתו קונם שאני מהנה לך כו'. כצ"ל:

ר"ן ד"ה ת"ש המקדש בסופו. דחליפין מותרין. נראה דצ"ל דחלופי חליפין. וכן מצאתי אח"כ בביאורי הגר"א ז"ל סי' רט"ז סק"ג. וגי' שלפנינו יש ג"כ לכוון ע"ז דר"ל דחליפין של אותן חליפין דאיירי בהו ועי' לקמן (נט ב) בר"ן ד"ה בגידולי גידולין קאמרינן:

רא"ש ד"ה קונם לבית זה שאתה כו'. אבל לעיל כו' לא מפליג כו'. דברי תימה הן דאדרבה התם מייתי מק"ו כיון דאפילו בדקאמר מודר שדך אינו אסור במת כו' כש"כ כשאמר מדיר נכסי וכדפירש הר"ן שם:

בא"ד ומיירי כגון דאמר אפילו לבית כו' בחיי ובמותי. כ"נ דצ"ל. ור"ל דהאיבעיא שלו הוא אפילו אמר בפירוש בחיי ובמותי ועי' בר"ן:

רא"ש ד"ה אוסר דבר שלא בל"ע. נראה דהציון צ"ל אין אוסר דבר שלבל"ע:

רא"ש ד"ה לאו משום דחליפין. דאיחלפו אותן מעות על מה שקבל כו'. כ"נ דצ"ל:

רא"ש ד"ה דלמא לכתחלה. היינו אם לכתחלה אסור כו'. עי' מל"מ פ"ה מהלכות אישות הל"א:

רא"ש ד"ה הריני עליך חרם. אע"ג דלא אמר ואת עלי לא. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף