רש"ש/נדה/סד/א

רש"ש נדה סד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ראתה יום חמשה עשר לחדש זה ויום ט"ז לח"ז כו'. כצ"ל:

שם דיקא נמי דשבקינן ליום עשרים כו' ש"מ. הרא"ש נסתייע מזה לפסוק כשמואל הואיל דדייקא ברייתא כוותי'. ותימה דהא אף לרב ניחא דמודה בלמודה כדלעיל. וזהו דאשמעינן דברגילה אינה מצטרפת ראייה ראשונה. שוב מצאתי בס"ט סי' קפ"ט סק"י בשם הרמ"ה שדחה הראיה כדאמרן:

שם תנ"כ דר"פ היתה למודה כו' הותר יום שלשים. ועפרש"י. וק"ל דלמא ש"ה שכבר ראתה ביום כ' שלפניו דאמרינן דאורח בזמנו בא וחזרה לקדמותה והוה כמו עקירה ב' מיום ל'. ובפרט לפי מה שפסק הטוש"ע בסי' קפ"ט סעיף י"ד הביאו הד"ח אות כ"ו ע"ש. אח"ז ראיתי בס"ט שם סקי"ט שעמד בזה ע"ש:

רש"י ד"ה לא קבעה לה וסת. וראשונה בכלל. הס"ד. ומה"ד

ושינתה ליום כ"א:

ד"ה ה"ג. מותרים. הס"ד. ומה"ד

תד"ה איתמר. והיכא דבראשונה אין לה שיעור בחדש שתהא השניה נראה דילוג כו' כגון כו' ושלישית בכ"א כו'. ל"ד אלא דה"ה אם השלישית היתה ג"כ בכ' אין ראשונה מצטרפת לקביעת וסת דהפלגה מכ' לכ'. אף דהשניה נראית הפלגה מן הראשונה וכ"ה בדבריהם בב"ק (לז ב). ובזה מובן קושייתם מראה שור ונגח שור ולא נגח ודו"ק. אבל יותר נ"ל ממש"כ ובעינן שתשלש בדילוג כלישנא דשמואל. דבציורם אף השניה אינה מן המנין גם לרב. והא דכתבו דאין הראשונה מן המנין כוונתם עליה וקראוה ראשונה מפני שהיא קודם ראית הדילוג וכמו הראשון אדם תולד עי' פסחים (ה). וכן מוכח מריש דבריהם שכ' והיכא דבראשונה אין לה שיעור בחדש. היתכן זה הלא באיזה יום שתראה יש לו שיעור בכמה לחדש הוא. אלא ע"כ כוונו להשניה דלא ראתה ביום שיש לו שיעור בחדש שנוכל לקרותה ראיית דילוג ביחס הראשונה. ובזה אתיין לנכון דבריהם לעיל (ט ב) בד"ה פחתה. רק דשם יש השמטת סופר וכצ"ל ואחר ט"ו יום ואחר ט"ז יום. כי גם בלא"ה קשה למה דלגו ט"ו ונקטו ט"ז וכמו שמדקדק הש"ס לקמן כה"ג. אולם דעת הפוסקים אינה כן ובטלה דעתי. ופירוש הס"ט בסי' קפ"ט סק"ה בכוונת דבריהם דשם לא מחוור כלל ע"ש:

בא"ד דא"כ כו' בדרבי ורשב"ג קמיפלגי ל"פ בראייה ראשונה לחוד. כלפי דלמסקנא פליגי בה לחוד נקטי כן. דלפי הס"ד ל"פ בה כלל דלכ"ע אינה עולה למנין אלא דלרב גם זולתה קבעה לה וסת בשתי ראיות הדילוג שלאחריה כרבי:

שם בסה"ד אלא בג' ראיות של דילוג ראשון. נ"ל להגיה של דילוג אחרון. דלרב לא נצרך כלל דבשני סדרים סגי. וה"ה דפליגי נמי בסדר השני דלרב סגי בב' ראיות שהם ט"ז תמוז וי"ז אב כמש"כ הס"ט:

תד"ה ואינה. כמו ט"ז וי"ז. כ"נ דצ"ל:

בסה"ד דאין לחוש בדילוג משום חדא זימנא. ל"ד אלא ה"ה תרין. דהא הכא כבר דילגה ב"פ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף