רש"ש/מעילה/ב/א

רש"ש מעילה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתב התוי"ט בשם הרמב"ם הביא אחר כריתות מעילה מפני כו'. לכאורה בפשוט י"ל דכ"ה הסדר בויקרא תחלה חטאת קבוע דבאה על חייבי כריתות ואח"כ קרבן עולה ויורד ואח"כ אשם מעילות:

גמרא ואי תנא שחטה בלילה ה"א הואיל וזרק דמה ביום כו'. כצ"ל עתד"ה שחטן בסופו:

רש"י ד"ה וכן אם שחט בלילה. והאי כל דכן הוא כו'. ועתד"ה שחטן ולעד"נ דבהך בבא אתי לאשמעינן דאף דזרק ביום מ"מ לא יצאו מידי מעילה. ולהכי בבבי קמייתא דלא מיירי בזריקה הוה רבותא בהיפך. אבל הכא הוה רבותא דאף דהזריקה היתה כהוגן מ"מ ל"י מידי מעילה דומיא דשחטן חוץ לזמנן כו' דהוה הרבותא בזה כמ"ש התוס' לקמן:

רש"י ד"ה או חוץ למקומן. מבשר זבח שלמיו וגו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ואיזו היא שלא ה"ל שעה"כ. וה"ה לכל הני כו' וה"ט דנקיט הני כו'. והוא דוחק. ולכאורה נראה דלפי סוגיין לקמן בגמרא דלר' יהודה דלכ"ע בהני דרישא אם עלו ירדו. אין בהן מעילה אלא מדרבנן. א"ש בפשיטות דר' יהושע מעילה דאורייתא אתי לאשמעינן דכל הנך דחשיב הכא לכ"ע אם עלו לא ירדו. ולכן דברי התוי"ט בד"ה ושקבלו פסולין שתלה טעם מעילתן מדאורייתא משום דא"ל תקנתא. שלא בדקדוק דבל"ה נמי כיון דאם עלו ל"י ועוד דודאי מיירי שאין עוד דם הנפש דאל"כ עדיין יש תקנה שיקבלו כשרים ויזרקו ויצאו מידי מעילה. אלא שהרמב"ם סתם ברפ"ג דהל' מעילה וכתב דאם נפסלו בדברים שיפסלו בהן הקרבנות כו' מועלין בהו מד"ס. ושיטתו הוא דאפילו בהך דאם עלו ל"י אין בהן מעילה ד"ת וכמו שבאר הלח"מ בפ"ג מהל' פהמ"ק ה"ז ע"ש:

רש"י ד"ה אימא כמאן דחנקינון דמי קמ"ל. והאי בעל הש"ס כו'. דבריו סתומין. ואולי יכוון למש"כ התוס' בד"ה ששחטן. דלפי ששונה כ"א בפ"ע לא חש לשנותם ביחד. וא"כ לא מוכח דין ששחט וזרק בלילה אלא ממה ששנה ג"כ שחט בלילה וזרק ביום ולכן הוה שפיר לא זו א"ז. וזהו שכ' בדבור הקודם וה"ה אם שחט בלילה וזרק בלילה:

תד"ה ששחטן. והדר תני לזא"ז כו'. פשוט דר"ל במאי דתני בתחלה שחטן בדרום כו' ואח"כ תני שחטן בצפון כו'. והצ"ק ל"ד בזה:

בא"ד והדר מפרש וכיצד קתני כו' שינוי מקום דדרום שאמרנו כגון כו'. כצ"ל:

בא"ד ובגמרא תני אפילו שניהם ובמשנה שיירי כו'. לכאורה תמוה דהרי תני שם במשנה אפי' הוא שוגג והיא מזידה כו' והיינו דתרוייהו ל"מ למצוה כדפי' הגמרא שם. וי"ל דמשמע להו מדתני ר"ח אמשנתינו אפי' כו' מוכח דזה הוה רבותא טפי כששניהם מתכוונים שלא לשם מצוה בדרך אחד:

בסה"ד כיון דאשמעינן חדא כו'. כצ"ל:

תד"ה פשיטא. ועי"ל דלפי מה שפי' מורי ניחא כו'. ע"כ ר"ל מה שהביאו בשמו לקמן בד"ה חוץ לזמנו ע"ש. וא"כ היינו תירוץ קמא. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דדבריהם אלו מקומם לעיל בד"ה שחטן אחר מה שהביאו בשם ר"י לשבש הספרים. וכוונתם ליישב הגי' ע"ד שכתבתי ברש"י ד"ה וכן אם שחט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף